
על חיבתי הרבה למתוקים בכלל ולממתקים בפרט אני כותבת בכל הזדמנות. אני אוהבת לאכול אותם, לקרוא וללמוד עליהם, וכמובן כמובן להכין אותם.
אני משוגעת על הקסם והאלכימיה המופלאים המתרחשים בסיר ככל שהטמפרטורה עולה,
והמתח התמידי הזה – יקרה או לא יקרה? יצליח או ייכשל?
החומר שנבחר החודש ב״כחומר ביד הבלוגר״ הוא מייפל. כמובן שהאסוציאציה הראשונה שעולה בראש היא עוגה בחושה עם מייפל או ופל בלגי.
אני רציתי לקחת את זה לכיוון קצת שונה, ופתאום היתה לי הברקה דווקא מכיוון השם – אקרא למתכון קרמייפל.
אחרי שהחלטתי שזה הכיוון, פניתי לעזרת הרשת. הגעתי למתכון שהופיע בכמה וכמה אתרים, באף אחד מהם לא מצויין המקור, ולכן ניתן לומר שמדובר פה ב״לחן עממי״….
אפשר לגשת לעבודה, רק חשוב לזכור, שכמו בכל מתכון ממתקים, דרוש מד חום אמין ונח לעבודה.
המצרכים:
- כוס שמנת מתוקה (קצת פחות מקופסה סטנדרטית)
- 70 גר׳ חמאה חתוכה לקוביות
- 1/3 כפית מלח
- כוס סוכר
- 1/2 כוס סירופ מייפל אמיתי ואיכותי (מתוצרת קנדה או ארה״ב, נא לא הסתפק בחיקויים נחותים)
- 3 כפות גלוקוז או סירופ תירס בהיר
- 1/4 כוס מים
- מעט מלח גס (רצוי פלר דה סל) לפיזור על הממתק המוכן

אופן ההכנה
משמנים או מרססים היטב את התבנית. ניתן להשתמש בתבניות ח״פ (1 בינונית או 2-3 אינגליש קייק, תלוי בגובה הממתק שרוצים לקבל). אפשר גם להשתמש בתבניות סיליקון בצורות שונות. לי יש משטח סיליקון עם שוליים מוגבהים בגובה 2 מ״מ בו השתמשתי.
בסיר מספר 1 שמים שמנת מתוקה, חמאה ומלח. מביאים לרתיחה קלה ומייד מכבים את האש. שומרים בצד.
בסיר מספר 2 (בעל תחתית עבה וגדול מאד יחסית למסה, על מנת למנוע גלישה עתידית) שמים סוכר, מייפל, גלוקוז ומים. מכינים קרמל ומגיעים לצבע הרצוי (על פי מידת האומץ שלכם, 2 שניות בלבד מבדילות בין קרמל מושלם לאכזבה מרה תרתי משמע). צריך לתת לרוב המים להתאדות על מנת להבחין בצבע של הקרמל. אסור לערבב את תכולת הסיר, אבל מותר לנער אותה קלות, על מנת לגרום לערבוב מסויים של החומרים.
ברגע שמגיעים לצבע הרצוי, יוצקים פנימה (בזהירות!!!!) את תערובת השמנת והחמאה וטורפים. זה הרגע להכניס את מד החום לפעולה, תוך טריפה מתמדת. מחממים את התערובת ל 250 מעלות פרנהייט, כך במקור, על פי המחשבונים שלי זה יוצא 121.11 מעלות צלזיוס. זו הטמפרטורה לקרמל רך מאד. אם רוצים קרמל קצת יותר קשה, משאירים את התערובת לרתוח עוד 2-3 דקות.
יוצקים בזהירות את התערובת הרותחת לתבנית.
לאחר כרבע שעה של קירור על השיש ניתן לפזר את המלח הגס על הממתק.
משאירים את התערובת להתמצקות של כמה שעות בטמפ׳ החדר, אני הכנתי אותה אחה״צ וטיפלתי בה רק למחרת.
חותכים למלבנים בגודל הרצוי. אצלי התקבלה תוצאה רכה מאד, כך שלא ניתן היה לקרוץ ממנה מלבנים או קוביות שיעמדו בפני עצמם. במקרה כזה אפשר להכניס את התבנית למקרר להתקשות. אני העדפתי לחתוך מלבנים בגודל 8X1 ס״מ ולגלגל אותם לשבלולי קרמל, כמו בתמונה.
מתקבלת תוצאה מקסימה וטעימה. קרמל, או ליתר דיוק קרמייפל רך, נמס בפה שלא נדבק לשיניים כלל וכלל.
ניתן לשמור במקרר כ- 10 ימים, אבל אל תבנו על זה – הקרמייפלים מתחסלים במהירות.


רוצים עוד מתכונים שווים שהכינו הקולגות שלי עם מייפל? כאן תוכלו למצוא אותם.
השאר תגובה