כשפיליפ קונטצ׳יני מחליט להכין עוגת פרווה כשרה לפסח (הוא הכין אותה ללא גלוטן ולקטוז) שבועיים לפני פסח, אני מתחילה לחשוד שהוא עובד על פי לוח החגים היהודי.
כשפירסם את עוגת הקלמנטינות לפני ט״ו בשבט, חשבתי לעצמי: ״טוב זה כנראה במקרה״, אבל לא חלפו חודשיים ושוב, עוגה שבדיוק מתאימה לנו…זה כבר ממש צירוף מקרים מוזר.
כמובן שהפתרון לענין הוא אצלי בראש – ככל הנראה כשאני מכיילת את התדרים שלי למציאת מתכונים שווים ורלוונטיים עבור קוראיי ועוקביי הנאמנים, אני חורשת את הרשת ואוספת את הרעיונות הרלוונטיים מתוך המבחר האינסופי שקיים בה.
ולעניינינו – קינוח שוקולדי להפליא, ללא גלוטן (ובשפתנו = כשר לפסח) וללא לקטוז (ובשפתנו = פרווה) שניתן להכין מראש, להקפיא ולאפות סמוך למועד ההגשה, היש מתנה שווה מזו כמה ימים לפני פסח?
מדובר בעוגת שוקולד אפוייה שמרכזה עדיין רך ועל גבול הנוזלי, טעימה להפליא, לא מתוקה מדיי ובהחלט נהדרת לסיום ארוחה חגיגית.
אחרי ש״גיירתי״ את המתכון ושיניתי אותו בהתאם לצרכיי, הוא די התרחק מהגירסה המקורית של קונטיצ׳יני, אם כי שמרתי על המבנה הבסיסי וקיבלתי תוצאה סופר שווה.
אולי באחד הימים אשחזר במדוייק את הגירסה של השף…
מה השתנה (לא הלילה הזה, אלא במתכון המופיע בפוסט הזה לעומת המתכון המקורי של השף)?
הקמח – השף משתמש בקמח ערמונים, מוצר מאד נדיר במחוזותינו, שגם אם הייתי עושה מאמץ ומשיגה אותו, לא בטוח שאתם הייתם מצליחים להשיג אותו, וגם אם כן, לא בטוח שיש גירסה כשרה לפסח שלו, מה שחשוב לחלק מכם.
השוקולד – קונטיצ׳יני משתמש במחצית מכמות השוקולד ב״שוקולד חלב ללא לקטוז״ . מעולם לא נתקלתי במוצר כזה, ושוב עניין הכשרות…אם מי מכם מכיר שוקולד כזה, אשמח לשמוע על כך.
אלו הם שני מצרכים מאד משמעותיים במתכון, ולכן אינני יכולה לדעת מה ההבדל בתוצאה הסופית של שני המתכונים.
הבדל נוסף – אני הכנתי מנות אישיות ובמתכון המקורי הכין השף 2 עוגות בקוטר 12 ס״מ. בכל מקרה, הכמויות במתכון מתאימות ל- 8 סועדים.
הקינוח קל מאד להכנה, אני מוצאת שהחלק הקשה ביותר הוא השקילה מראש של כל המצרכים. אופן ההכנה מורכב מהרבה שלבים, כמעט כל חומר גלם מקבל טיפול שונה, אולם כל שלב בפני עצמו מאד מאד פשוט.
בסופו של דבר נשארים הרבה מאד כלים לשטיפה, אבל התוצאה ממש, אבל ממש שווה את ההשקעה.
והבונוס – ניתן להכין הכל מראש, להקפיא, להוציא את הקינוח סמוך למועד ההגשה ולאפות ישירות מההקפאה!
אפשר לגשת לעבודה.
המצרכים:
- 2 ביצים בגודל L
- 2 חלמונים
- חלבון אחד
- 50 גר׳ יוגורט לא חלבי (אני השתמשתי ביוגורט סויה במתיקות עדינה)
- 50 גר׳ שמן קנולה
- 100 גר׳ סוכר דמררה
- 30 גר׳ ״חלב״ צמחי (אני השתמשתי בחלב שקדים)
- אופציה (לחיזוק טעם השקדים) – 5 גר׳ ליקר אמרטו
- 10 גר׳ אבקת קקאו
- 100 גר׳ קורנפלור
- 50 גר׳ אבקת שקדים
- 6 גר׳ אבקת אפייה
- 180 גר׳ שוקולד (אני השתמשתי במריר 70%, כי זה מה שהיה לי בבית. מניחה שגם 50% ומעלה יעבוד טוב במתכון)
- 30 גר׳ נטפי שוקולד מריר
- אופציה לקישוט – אבקת סוכר ואבקת קקאו לפיזור
אופן ההכנה:
מחממים תנור ל- 170 מעלות. מתוך היכרותי את התנור שלי, חיממתי אותו ל- 165 מעלות.
משמנים היטב ומצפים בסוכר (או בסוכר חום) 8 כלים אישיים חסיני חום. אפשר לאפות גם בכלים חד פעמיים מאלומיניום או בתבניות קאפקייקס גדולות.
ממיסים את השוקולד (הכמות הראשונה בלבד, לא כולל הנטיפים) על בן-מארי.
בסיר קטן מחממים ״חלב״, ליקר אמרטו ואבקת קקאו רק עד להמסה של הקקאו, אין צורך להביא לסף רתיחה. חשוב לשים לב שמדובר בכמות קטנה מאד ולכן יש לערבב את תוכן הסיר ללא הפסקה. המלצתי בעבר לרכוש סיר של 1/2 ליטר שמתאים בדיוק למטלות מסוג זה.
אני רכשתי את הסיר שלי באחת מחנויות הסטוק במחיר מגוחך.
בקערה בינונית-גדולה שמים את הביצים השלמות והחלמונים. מוסיפים את הסוכר וטורפים ידנית לאיחוד.
מוסיפים את היוגורט והשמן וטורפים עד לאיחוד כל החומרים.
בקערה נפרדת מערבבים את הקורנפלור, אבקת השקדים ואבקת האפייה. מוסיפים לתערובת הביצים וטורפים עד להטמעה.
מוסיפים לתערובת הביצים את השוקולד המומס ותערובת ה״חלב״ והקקאו. בשלב זה עוברים לשימוש במרית. מקפלים את התערובת עד לאיחוד.
מקציפים את החלבון הבודד. השף עושה זאת ידנית עם מטרפה. לי לא היתה סבלנות והקצפתי עם מיקסר יד בכלי צר וגבוה על מנת שהחומר ״ייתפס״ על ידי המקצף. מדובר בכמות קטנה מאד שכנראה לא תתאים למיקסר הרגיל.
מקפלים את הקצף לבלילה. מוסיפים את נטיפי השוקולד ומקפלים פנימה.
מעבירים לתבניות. הכי נח להעביר את התערובת לשקית זילוף ולזלף לכלים. אני הכנתי את התערובת מראש במד-ליטר ויצקתי אותה בקלות. ניתן גם להשתמש בכף או במצקת קטנה.
אופים 12-15 דקות עד שהמאפה תופח ומקבל קרום פריך מלמעלה, אך חלקו הפנימי עדיין מאד רך, אבל לא נוזלי לחלוטין.
ניתן להקפיא את הבלילה בכלים לפני אפייה ולהכניס לאפייה ישירות מההקפאה (אחרי שמסירים את הניילון הנצמד כמובן). במקרה זה זמן האפייה מתארך לכ- 20 דקות.
מפזרים אבקת סוכר ו/או אבקת קקאו לקישוט.
הכי כיף לאכול את הקינוח הזה כשהוא עדיין חמים, זהירות! לא להגיש אותו רותח.
הוא עדיין מעולה שעות בודדות לאחר האפייה, כך שניתן לאפות אותו לפני תחילת הארוחה ולהגיש בסופה.
אין לי מושג אם ואיך הוא שורד לילה במקרר, כי לא הגעתי למצב בו אוכל לבדוק את העניין. הכל חוסל במהירות.
שיהיה לכם חג טעים ומרשים, מוזמנים לשתף את התוצרים שלכם במדיות שלי:
דף הפייסבוק של ניחוח לישה, חשבון האינסטגרם, קבוצת הפייסבוק שלי – ״טעים״.
השאר תגובה