השנה עליתי על פטנט לא נורמלי – הלילה הזה היא חרוסת מההגדות ובכל הלילות – חטיף אנרגיה מהאגדות.
החלטתי ללכת עם המסורת צעד אחד נוסף, ובמקום רק להכריז שהחרוסת בצלחת הפסח נועדה להזכיר לנו את הטיט ממנו בנו בני ישראל העבדים במצרים את הפירמידות, בניתי את הפירמידות הלכה למעשה מה״טיט״ הטעים והבריא הזה.
החרוסת במשפחה שלנו עברה אבולוציה. סבתא שלי היתה מכינה חרוסת של אשכנזים מתפוחי עץ מרוסקים (לפעמים הוסיפה גם בננה מעוכה, לחיזוק צבע הטיט), אגוזי מלך ו//או פקאן טחונים ולשם החגיגיות גם קצת יין אדום מתוק. אני זוכרת שכילדים, דאגנו תמיד לתפוס מקום מסביב לשולחן במרחק נגיעה מצלחות החרוסת (תמיד היו כמה צלחות מפוזרות על השולחן), כדי שנוכל ״לגנוב״ ניגוב של מצה עם חרוסת עוד לפני שהגיעו לשלב הטעימה בהגדה.
בחלוף הימים, אמא שלי הפכה להיות האחראית על החרוסת. היא כבר אימצה מתכון חרוסת שווה ביותר מחברותיה העירקיות – ערבוב של 2 מרכיבים בלבד – סילאן ואגוזים טחונים. ואני…אני המשכתי לתפוס כיסא במרחק נגיעה מהחרוסת, והמשכתי ״לגנוב״, לפני שמגיעים לשלב של האוכל.
השנה, השרביט עבר אלי ואני אחראית על החרוסת. ואני, כמו שאני, חייבת לחשוב מחוץ למצה ולהכין משהו עם אספקט ויזואלי ייחודי. שברתי את הראש – איזה אספקט ויזואלי כבר אפשר לתת לטיט…חרוסת בכדורים וקייק-פופ חרוסת כבר ראיתי המון…ואז הגיעה ההברקה – אבנה פירמידות! לשמחתי יש לי תבניות סיליקון בצורת פירמידות בבית, כך שמיד גייסתי אותן לעבודה. נראה אם גם השנה אצליח לתפוס את הכיסא האהוב עלי ליד שולחן הסדר….
ללא גלוטן – כמובן, במקור, רק תדאגו שחומרי הגלם נקיים מזיהום משני.
הערה חשובה – אני לא ממליצה להשתמש ב״תמרים בוואקום״ למיניהם, אלא לטחון תמרים שלמים. לפני כמה שנים הכנתי משהו עם תמרים בוואקום, וכמות הזמן שהשקעתי ״לשלוף״ מהעיסה את ה״מכסים״ של הגרעין (החלק הקשה והבלתי אכיל, שמשום מה במפעל לא טורחים להוציא אותו ומקווים כנראה שהוא יתרסק וייעלם), הוציאה אותי מדעתי.
לא תאמינו עד כמה זה פשוט, קל ומהיר, ואיזה חטיף אנרגיה מדהים החרוסת הזו יכולה להיות לאורך השנה כולה. היא כל כך טעימה שאי אפשר להפסיק לנשנש אותה.
המסה עצמה במרקם של פלסטלינה וניתן לעצב אותה בכל צורה שרוצים (כדורים, גלילים, מלבנים וכו).
אפשר לגשת לעבודה!
המצרכים:
- 10 תמרים מזן מג׳הול שמנמנים ועסיסיים, מגולענים
- כוס אבקת שקדים
- 3-4 חופנים של אגוזים שאוהבים (אני השתמשתי בפקאנים ובפיסטוקים)
- 1/2 כפית קנמון
- אופציונלי – 1/8 כפית ציפורן – אני מתה על ציפורן, לצערי, אצלנו במשפחה זה לא עובר טוב, לכן ויתרתי הפעם
- לעיטור – אופציונלי גם כן – אבקת סוכר, אבקת קקאו, סילאן, קוקוס טחון, שבבי קקאו, ובשביל הילדים אפשר גם להגזים עם מזרה צבעוני, אבל אז אפקט הטיט כנראה יילך לאיבוד….
טוחנים את התמרים 
קולים את אבקת השקדים 
מוסיפים אבקת שקדים וקינמון 
טוחנים לקבלת מסה אחידה 
קוצצים את האגוזים 
מערבבים
אופן ההכנה:
מתחילים בקליית האגוזים.
בתנור שחומם מראש ל- 150 מעלות קולים את האגוזים השלמים, כ- 10 דקות תוך השגחה מתמדת. מוציאים מקררים וקוצצים דק עד בינוני (בהתאם לטעמכם האישי).
מכניסים לתנור את אבקת השקדים וקולים ממש בזהירות עד שהיא מתחילה להראות סימני הזהבה. מקררים מעט, אך עדיף להשתמש באבקת השקדים כשהיא עדיין חמימה, זה מרכך את המסה ועוזר לה לקבל את צורת התבנית בקלות רבה יותר.
(את הפטנט הזה של קליית אבקת השקדים, למדתי מכארים בורג׳י הקונדיטור הלבנוני התותח, והאמת – זה מקפיץ את הטעם בכמה רמות).
במעבד מזון טוחנים את התמרים טחינה מלאה. מוסיפים את אבקת השקדים החמימה ואת הקינמון. טוחנים עד לאיחוד מלא.
מעבירים לקערה ולשים את המסה עם האגוזים הקצוצים עד לפיזור אחיד של האגוזים בתערובת.
ממלאים את השקעים ומהדקים 
חרוסת מההגדות 
חרוסת מההגדות – תמונת חתך
מעצבים על פי בחירתכם. ליצירת פירמידות, פשוט ממלאים את השקעים בתערובת ומהדקים, (מקפידים לא למלא יתר על המידה וליישר את המשטח שמתקבל עם גובה פני התבנית. המשטח הזה יהווה את בסיס הפירמידה וחשוב שהוא יהיה ישר ויציב).
מעבירים לקירור קצר, ומחלצים. שומרים בקירור עד להגשה.
מוציאים ומעטרים על ידי פידור של אבקת סוכר ו/או אבקת קקאו.
שימו לב שהפירמידות אינן דביקות ואם רוצים לעטר בקוקוס, שבבי קקאו או סוכריות צבעוניות, יש לזלף תחילה על הפירמידות סילאן, ורק אז לטבול בעיטור.
לפני ההגשה מפזרים סוכר דמררה על צלחת דקורטיבית (לדמות את החול במדבר המצרי).
אם כבר בפסח עסקינן – כבר ראיתם/הכנתם את ״עוגת המספרים״ בטעמי שוקולד-קפה, שהיא גם כשרה לפסח וגם פרווה?
מאחלת לכל קוראי חג אביב שמח, שתזכו ״לגנוב״ את האפיקומן או מן החרוסת, ובקיצור – שיהיה אחלה חג! אמן!
השאר תגובה