פרחי קישוא ממולאים – המעדן הרומאי אצלכם במטבח

את המעדן הזה – פרחי קישוא ממולאים בגבינה ומטוגנים בבלילה טעמתי לאחרונה ברומא, ומיד התאהבתי.
ראשית, הם יפהפיים, חוץ מזה המנה מאד טעימה, היא מיוחדת ורומנטית.
לא היה לי ספק, שמתישהו, לכשתזדמן ההזדמנות, אכין אותה בעצמי.

ההזדמנות לא איחרה להגיע. מסתבר שבדיוק עכשיו שדות הקישואים פורחים.
אמנם אני גרה באיזור כפרי, אבל אינני מרבה לצאת ל״שטח״ ולטייל בשדות.
לשמחתי, אני מוקפת אנשים שעושים ספורט וכן יוצאים לשדות , ומעדכנים אותי בכל הזדמנות, כשהם רואים משהו שעשוי לעניין אותי (תותי עץ לבנים, גויאבות אדומות, פריחה של מטעי רימונים וכו׳).

בעקבות הדיווח, יצאתי לבדוק את השדה, ואכן נגלה לעיניי מחזה מרהיב (אמנם לא מדובר ב״שדה פורח״ במובן הפשטני, מכיוון שהפרחים נמצאים בתוך השיח, מוסתרים על ידי העלים, אבל ברגע שמתחילים ״לפשפש״ בתוך השיח, מתגלה הקסם).
הצלחתי לאתר את בעל השדה, וקיבלתי ממנו אישור לקטוף כמות קטנה ל״צריכה עצמית״. ניגשתי מיד לעבודה.

מסתבר שישנם 2 סוגים של פרחים – זכרי ונקבי. הפרח הזכרי אחראי על ההפרייה ובכך מסתיים תפקידו, והנקבי הופך לקישוא. לצורך הכנת המתכון, שני הסוגים טובים – אלה עם הקישואים הקטנים, והפרחים הזכריים. היתרון הגדול של הפרחים הזכריים הוא שהשימוש בהם לא פוגע בתנובת השדה, הבונוס בפרחים הנקביים הוא הקישוא הקטן והטעים המחובר אליהם. כל אחד מהסוגים מצריך טיפול מעט שונה.

היכן ניתן להשיג פרחי קישוא – ביררתי וגיליתי מספר אפשרויות: באתר של ״עלה הביתה״, בקטגוריית ה״מיוחדים״, במשק ימיני שבמושב צופית (אצל ידידי ספי ימיני), בהזמנה מראש בלבד וכן בירקניות מובחרות ושוקי איכרים. כמובן שניתן גם להגיע אל המקור – שדות הקישואים עצמם. במקרה הזה, אני ממש מבקשת – אל תקטפו ללא רשות! אתרו את בעל השדה וקבלו את רשותו לקטוף.

ללא גלוטן – אני השתמשתי בקמח תמי כתום כתחליף לקמח הרגיל. על פניו נראה שכל קמח רב תכליתי איכותי ללא גלוטן ייתן תוצאה טובה.

אפשר לגשת לעבודה

המצרכים:

• כ- 15 פרחי קישוא, זכריים או נקביים
• 100 גר׳ גבינת גאודה פסטו, או כל גבינה צהובה אחרת שאתם אוהבים, מגוררת דק
• 250 גר׳ (גביע) גבינת ריקוטה או גבינת טבורוג
• 250 גר׳ גבינה לבנה 5% או 9%
• מלח ופלפל שחור
• 1/2 כוס קמח (לגירסה ללא גלוטן – קמח תמי כתום או כל קמח רב תכליתי איכותי)
• 1/2 כוס קורנפלור
• 1/4 – 1/2 כוס סודה (אפשר גם מים, הסודה הופכת את הבלילה לאוורירית יותר)
• מלח ופלפל
• ביצה טרופה
• שמן קנולה לטיגון ״חצי עמוק״

אופן ההכנה:

מתחילים בניקוי פרחי הקישוא – שוטפים היטב את הפרחים. אם מדובר בפרחים שנקטפו עצמאית בשדה, סביר להניח שיש בהם חרקים מסוגים שונים. מכניסים בעדינות את הפרחים לקערת מים, דואגים שיהיו מכוסים היטב ומשרים כחצי שעה.
לאחר ההשרייה שוטפים שוב ובודקים שפנים הפרח נקי.
חורצים חריץ קטן בצד הפרח ודרכו שוברים ומוציאים את האבקנים (שצורתם, אגב שונה בין הזכרים לנקבות).
אם מדובר בזכרים, גוזרים את כל החלקים המחוספסים בתחתית הפרח.

• 

• 

• 

מכינים את המילוי בזמן שמשרים את הפרחים – בקערה מערבבים את הגאודה, הטבורוג והגבינה הלבנה ומתבלים. מוודאים שהמרקם נח לזילוף. מעבירים לשקית זילוף עם צנתר צר.
מכינים את הבלילה – מערבבים קמח וקורנפלור עם הסודה לקבלת בלילה במרקם של יוגורט, כמות הנוזל עשויה להשתנות מקמח לקמח. נותנים לבלילה לנוח. רק כאשר מסיימים את מילוי הפרחים, מוסיפים את הביצה הטרופה, וטורפים לקבלת בלילה אחידה.
ממלאים את הפרחים – מייבשים את הפרחים היטב בעזרת נייר סופג (במידה ונשארים מים בפרחים, בזמן הטיגון השמן ״קופץ״ לכל הכיוונים). דרך החריץ הצדדי ממלאים את הפרח בכמות נכבדה של גבינה, אם כי לא ״מפוצצים״ את הפרח במילוי. משתדלים שכל הגבינה תיהיה מכוסה, כך שלא תבוא במגע עם השמן החם. במידה והפרחים פתוחים, סוגרים את החלק העליון של הפרח על ידי סיבוב עלי הכותרת בחצי סיבוב.
מסיימים את הכנת הבלילה על ידי הוספת הביצה.

• 

• 

• 

• 

• 

• 

מחממים שמן במחבת ל״חצי גובה״ (כמו בטיגון שניצלים). ניתן גם לטגן בשמן עמוק, אני משתדלת להמנע מכך אם אפשר.

טובלים את הפרחים הממולאים (במקרה של הפרחים הנקביים גם את הקישוא הקטן) בבלילה כך שיהיו מצופים היטב.
מעבירים לשמן ומטגנים עד להזהבה.
מעבירים לצלחת מרופדת בנייר סופג.
מגישים מיד, אם כי יש להזהר – הגבינה בפנים רותחת.

הכנתם? צלמו, תייגו וספרו לי איך יצא ב – דף הפייסבוק של ניחוח לישה, חשבון האינסטגרם ובקבוצת הפייסבוק שלי – ״טעים״.

אי אפשר לסיים בלי כמה תמונות מהשדה…

• 

• 

• 

• 

•