אל הרעיון המטורף הזה, להכין וופל בלגי מלוח עם גבינות הגעתי משני כיוונים שונים. האחד - וופל בלגי הוא מותג חזק אצל ילדים, קשה להם לסרב לו, וזו הזדמנות נהדרת ״למתוח״ את המותג ולתת לו צביון מלוח (ועל הדרך להכניס להם סידן באמצעות הגבינות הצהובות שבו. נכון, הגבינות הצהובות גם עתירות שומן, אבל עדיין, הן... Continue Reading →
פורים, החג שבו אני מאתגרת את יכולות היצירה שלי עד קצה גבול היכולת, אם בתחפושות ואם ברעיונות לקישוט משלוח מנות... השנה החלטתי להתמקד ב- "centerpiece" של המשלוח, כלומר הפריט שעושה את ה״וואו״, זה שמושך מיד את העין ואת כל תשומת הלב. מכאן הדרך (המחשבתית) לזר של ליצנים ופרחים באגרטל ממולא בסוכריות M&M, היתה קצרה. אני,... Continue Reading →
מי מאיתנו לא נקרא לדגל לפעילות הורה מעשיר בבית הספר? אצלנו זה נוהל קבוע, בכל שנה, ואין מה לדבר על פטור. טוב, אם כבר ״נודבתי״, ברור שהפעילות תיהיה קשורה בצורה כזו או אחרת באוכל. בכל שנה אני ״ממציאה את עצמי מחדש״ - משוטטת בפינטרסט, אצל מרתה סטיוארט ובעוד אתרים מעוררי השראה, מקבלת רעיונות ועושה להם... Continue Reading →
על חיבתי הרבה למתוקים בכלל ולממתקים בפרט אני כותבת בכל הזדמנות. אני אוהבת לאכול אותם, לקרוא וללמוד עליהם, וכמובן כמובן להכין אותם. אני משוגעת על הקסם והאלכימיה המופלאים המתרחשים בסיר ככל שהטמפרטורה עולה, והמתח התמידי הזה - יקרה או לא יקרה? יצליח או ייכשל? החומר שנבחר החודש ב״כחומר ביד הבלוגר״ הוא מייפל. כמובן שהאסוציאציה הראשונה שעולה... Continue Reading →
דייגו לוזאנו, אחד הקונדיטורים המוכשרים והמפורסמים בברזיל, הגיע לארץ להעביר כיתת אומן, ולשמחתי הרבה הוזמנתי על ידי מאי אגאי מסוויט לאב לסקר את האירוע. השם דייגו לוזאנו מעורר גלים ברשתות החברתיות ובעולם הקונדיטוריה העילית. עם כ- 150,000 עוקבים באינסטגרם, בית ספר וליין מוצרים משלו בברזיל, כיתות אומן חובקות עולם (בחודשים הקרובים הוא צפוי ללמד בברזיל,... Continue Reading →
פשוט (ו)נהדר! זו ההגדרה הקולעת ביותר, לטעמי כמובן, לגאלט התפוחים של נינה טרסובה. את המתכון קיבלתי כמתנה עבורכם ממאי אגאי, בעלת סוויט לאב, ומנינה טרסובה המהממת. ראש השנה מתקרב בצעדי ענק, וזה העיתוי המושלם מבחינתי לפרסום המתכון. מדובר בגירסה הקדומה של טארט התפוחים, כפי שהכינו אותו פעם, בצרפת, לפני שהיו רינגים מפונפנים, נפאז׳ים בוהקים ושאר פטנטים. יש... Continue Reading →
חלפה לה חצי שנה מאז השתתפתי בסדנה של ז׳אק ג׳נה. חצי שנה חיכיתי בסבלנות רבה. למה אתם שואלים? לעונת הליצ׳י כמובן. זכורה לי היטב הפעם הראשונה בה טעמתי ליצ׳י טרי. באחת המשמרות שלי כחיילת, הגיע מילואימניק מקיבוץ בצפון עם ארגז של פרי כמותו לא ראיתי מעולם. הליצ׳י היחיד שהכרתי עד אז היה זה שיצא מקופסת... Continue Reading →
״שוקולד״ לבן, זה חומר הגלם איתו נאלצתי להתמודד החודש באתגר של פרוייקט ״כחומר ביד הבלוגר״. שוקולד לבן הוא בעצם בכלל לא שוקולד, כי הוא אינו מכיל מוצקי קקאו כמתחייב בהגדרה של שוקולד. לזכותו ייאמר שהוא מכיל חמאת קקאו, ועל כן בכל זאת הוא מתהדר בשם ״שוקולד״. חייבת להודות שאני ממש לא אוהבת שוקולד לבן, למרות... Continue Reading →
איך אני אוהבת צירופי מקרים - ואיזה צירוף מקרים מיוחד ונדיר נפל בחלקנו הפעם - ביום הנוטלה הבינלאומי, היום לכבודו מתפרסם אתגר אגוזי הלוז/נוטלה/נוגט/פרלינה של מנטקה, הוא גם היום בו נפתחת התערוכה (שלא לומר ה-תערוכה) השווה ביותר בכל העולם כולו לקונדיטוריה, הרי היא תערוכת Europain הנערכת פעם בשנתיים בפריז, ולה אקדיש ככל הנראה פוסט... Continue Reading →
לפני כחודשיים, פירסמתי פה את הפוסט שתיאר את הסדנה של סבסטיאן סרוו, בה התארחתי בבית הספר הגבוה לקולינריה, בישולים. באותו הפוסט, ציינתי את העוגה שהיתה המפתיעה והטעימה ביותר בעיניי, עוגת השוקולד בננה, וכבר אז ידעתי שאנסה לשחזר אותה בבית , גם בגירסה ללא גלוטן, ואפרסם כאן את המתכון. מימין - המקור, העוגה של השף סרוו,... Continue Reading →
את הרנסנס (בתרגום מצרפתית: לידה מחדש) הפרטי שלי גיליתי לפני כשנתיים וחצי. אמנם לא פרוייקט בסדר גודל לאומי, כמו של אליעזר בן יהודה ותחיית השפה העברית, אבל בהחלט פרוייקט פרטי משמעותי מאד עבורי, עם תחייתה של הצרפתית שהייתה שגורה בפי מזמן. ובכן, בתקופת נעוריי פטפטתי קלות בצרפתית, הודות למערכת החינוך. זה המקום להזכיר באהבה את... Continue Reading →
על אהבתי הגדולה לגויאבות הכרזתי כאן, בפוסט הראשון שפירסמתי בבלוג שלי, ניחוח לישה. מדי שנה עם בוא חגי תשרי, אני מתחילה לחפש את הגויאבות הוורודות האהובות עליי במיוחד, והקשות יותר להשגה. בתחילה, הגיע לידי משלוח של גויאבות צהובות וסטנדרטיות, שמחתי בחלקי והחלטתי שבניגוד לשנים קודמות בהן הכנתי מהן מליות לעוגות, השנה אשמר אותן בצורה מגניבה/מתוחכמת/מיוחדת... Continue Reading →
את הפוסט הזה בחרתי להתחיל בקצת היסטוריה...אמנם לא רחוקה כמו שנדמה לנו, אבל בכל זאת היסטוריה. האייפד הראשון של אפל יצא לשוק לפני חמש וחצי שנים בלבד, למרות שנראה לי כאילו היה כאן עשרות שנים. ההתלהבות היתה היסטרית, וכשבעלי חזר עם אחד כזה מחו"ל, לא ידענו את נפשנו מרב אושר. הרגשנו בשפיץ של פסגת הטכנולוגיה.... Continue Reading →
אנחנו בעיצומה של העונה הטרופית! אני לא מדברת רק על מזג האויר - 100 אחוזי לחות וחום בלתי נסבל, אלא בעיקר על הפירות. איזה כיף, מקבץ כזה של פירות משובחים, רבים מהם טרופיים, אפשר למצוא רק בשיא הקיץ: מנגו, פאפיה, פסיפלורה וליים שמביאים לארצנו הקטנטונת ניחוחות מתיאלנד ואפריקה, לצד הפירות הקלאסיים שלנו: אבטיחים, מלונים, ענבים... Continue Reading →
את הפוסט הזה החלטתי לכתוב לאחר שהעליתי תמונה לפייסבוק, עם מגש קאפקייקס מעוטרים, שנשלחו ליום שוק בקייטנה. אני חייבת להודות שמאוד הופתעתי והתרגשתי מכמות הלייקים, התגובות והבקשות למתכון. אז הנה, בלי הרבה הקדמות, הוראות להכנת כ- 30 מיני קאפקייקס מקושטים ושיקיים, שניתן למכור בימי שוק למיניהם, לארח איתם חברים או לקשט איתם שולחנות כיבוד של... Continue Reading →
הוא מלך מלכי המלכים של האופים והקונדיטורים, הוא אבן היסוד במטבח הקינוחים הצרפתי, שום אקלייר, פחזנית או Mille Feuille איננו שלם בלעדיו - קבלו את קרם הפטיסייר הקלאסי. ואם כבר קלאסי, אז בתצורת הוניל שלו. החודש הוא חודש הוניל ב"כחומר ביד הבלוגר", ובשבילי זו הזדמנות מצויינת לחזור ולהדגיש את ההבדל בין הדבר האמיתי לבין כל... Continue Reading →
תות עץ - אחד הפירות האהובים עלי במיוחד. בתכל'ס זה פרי היער היחיד שגדל בר פה בארץ. הוא בחינם, זמין למדי (יש מלא עצים, מי שבאמת חסיד של הפרי, מוצא לו עץ), כל עץ מניב שפע של פירות, ויש מספר זנים. יש כמובן את הלבנים שהם המתוקים ביותר, אבל צבעם פחות מושך את העין, יש... Continue Reading →
כשהייתי בערך בת שש, סבא שלי לימד אותי דבר נפלא - לאכול לחם עם אבוקדו ודבש. איכססס (סליחה, לא לטעמי), אבוקדו ודבש? זו היתה תגובתי האינסטנקטיבית, אבל אחרי שטעמתי, התאהבתי. בעצם למה לא? אבוקדו מאד נייטרלי בטעמו, הוא מצטיין בעיקר במרקם רך ושמנוני ובצבע עז ויפיפה. הוא יכול לשמש מעולה על תקן חמאה, והוא משתלב... Continue Reading →
על העיירה מונטלימר (Montelimar) אשר בפרובנס שמעתי לראשונה לפני כחודש. השתתפתי בסדנת קונפיסרי (אומנות הכנת הממתקים) אצל רונית צין קרסנטי, ממתקאית על ומחברת הספר "כישופי סוכר". אחד הממתקים שלמדנו להכין במטבח הממתקים המהמם של רונית, היה נוגט בניחוח וניל, עשיר בשקדים קלויים כהלכה. עוד באותו הערב ידעתי שאני רוצה לנסות להכין כזה בבית. דבר אחד... Continue Reading →
זה התחיל בכתבה חמודה (שלצערי אינני מצליחה למצוא את הלינק שלה), מתוך מטבח הפיתוח של פייר ארמה. בשולי הכתבה, מגישה לו השפית כדור שוקולד מושלם והוא יוצק עליו רוטב שוקולד רותח שממיס את הכדור. אילו רציתי להשתמש בשפתו הפיוטית של אייל שני, הייתי כותבת שרוטב השוקולד הרותח גורם לכדור "לקרוס את תוך עצמו", אבל אני... Continue Reading →
