מזה זמן אני מחפשת הזדמנות ליישם את אחד המתכונים המסקרנים ביותר, מבחינתי לפחות, שהדגים גיום מביו בכיתת האומן שלו בדנון - בית הספר למקצועות הקולינריה בנמל תל אביב. כבר זמן רב אני עוקבת אחד יצירותיו של מביו, ותמיד תהיתי איך הוא מכין את הדיסקית השקופה עם קוביות התפוחים המושלמות בתוכה. עכשיו, כשאני יודעת את הסוד, החלטתי... Continue Reading →
לפני זמן מה, פירסמתי בפייסבוק לייב סרטון הדרכה להכנת Pate A Bombe. לטובת מי שלא ראה את הסרטון, ושואל מה זה פת-א-בומב, אומר בקיצור שזו המקבילה הצהובה למרנג איטלקי. מדובר בקציפת חלמונים תפוחה אליה מוסיפים סירופ סוכר שחומם לטמפרטורה של 121. החום הגבוה של הסירופ, הורג בעצם את החיידקים בחלמונים החיים. מתקבלת תפיחת חלמונים בטוחה לשימוש,... Continue Reading →
לצערי, לפחות מבחינה קולינרית, לא נולדתי לעדה הנכונה. לא ארחיב פה בנושא המשפחתי הכאוב הזה, רק אומר שהפוסט הפעם עוסק במאכלי ילדות והייתי צריכה ממש להתאמץ כדי למצוא מאכל ילדות אהוב. מה שכן, מאד (אבל מאד!) אהבתי ממתקים בכלל ושוקולד בפרט. באופן מאד לא אופייני לילדים, תמיד העדפתי שוקולד מריר על פני חלב. מדי יום... Continue Reading →
טוב, אז פסח חלף עבר לו ואפילו הררי הסוכר והמופלטות של המימונה כבר מאחורינו. לא שאצלנו זה כ״כ משנה, אצלנו ״פסח״ כל השנה, לפחות מבחינת המאפים. ולכן, כשמגיע ״פסח״ האמיתי זה הזמן להפגיז בקינוחים שווים ולהראות לכולם מה למדתי במשך השנה, ואיך מצאתי גירסה ״כשרה לצליאק״ לכל הדברים המדהימים אליהם נחשפתי. החודש בחרו במנטקה בקרמל כחומר הגלם לאתגר.... Continue Reading →
פסח מתקרב בצעדי ענק, ומזה כמה שבועות אני מחפשת במרץ מישהו שילמד אותי איך מכינים את העוגיות של המימונה. מאז שאני זוכרת את עצמי אני מכורה לעוגיות המימונה, בין אם הן עשויות ממרציפן, בוטנים, קוקוס או כל חומר גלם אחר. לצערי לא נולדתי לעדה הנכונה (טוב, לפחות מבחינה קולינרית), מצד שני, לשמחתי כן נולדתי במדינה הנכונה,... Continue Reading →
איך אני אוהבת צירופי מקרים - ואיזה צירוף מקרים מיוחד ונדיר נפל בחלקנו הפעם - ביום הנוטלה הבינלאומי, היום לכבודו מתפרסם אתגר אגוזי הלוז/נוטלה/נוגט/פרלינה של מנטקה, הוא גם היום בו נפתחת התערוכה (שלא לומר ה-תערוכה) השווה ביותר בכל העולם כולו לקונדיטוריה, הרי היא תערוכת Europain הנערכת פעם בשנתיים בפריז, ולה אקדיש ככל הנראה פוסט... Continue Reading →
לפני כחודשיים, פירסמתי פה את הפוסט שתיאר את הסדנה של סבסטיאן סרוו, בה התארחתי בבית הספר הגבוה לקולינריה, בישולים. באותו הפוסט, ציינתי את העוגה שהיתה המפתיעה והטעימה ביותר בעיניי, עוגת השוקולד בננה, וכבר אז ידעתי שאנסה לשחזר אותה בבית , גם בגירסה ללא גלוטן, ואפרסם כאן את המתכון. מימין - המקור, העוגה של השף סרוו,... Continue Reading →
את ההשראה לפוסט הזה קיבלתי בסופר מול מקרר החלב. הבחנתי בקופסאות חדשות שסקרנו אותי - משקה חורף צ'אי מסאלה של יטבתה. היה לי ברור שאני חייבת לטעום את הדבר הזה ואם הוא טעים לעשות איתו משהו. אתחיל בווידוי - אני ממש לא טיפוס של תה, לעיתים ממש נדירות תתפסו אותי עם כוס של חליטת... Continue Reading →
הפייסבוק שלח אליי קסם, ולא סתם קסם...קסם קולינארי. ואני, שמעולם לא נשבעתי את שבועת הקוסמים, החלטתי מייד, על המקום, לעשות את מה שאני הכי אוהבת לעשות - להמיר את המתכון כך שגם ידידיי הנמנעים מגלוטן יוכלו להנות ממנו, ולהפיץ את הבשורה. מעשה שהיה כך היה - באחד משיטוטיי המרובים בפייסבוק, נתקלתי בסרטון של ג'יימי אוליבר. אוליבר הוא אחד השפים... Continue Reading →
קשיו וקלמנטינה - זיגוג משמיים, סליחה - זיווג משמיים. כפי שכתבתי פה אינספור פעמים, אני חולה על כריסטוף מישאלק, וככל שהזמן עובר, אני מעריכה אותו יותר ויותר. עוקבת אחריו באינטרנט, ושומרת את כל המתכונים שלו. לאחרונה הוא פתח ערוץ ביוטיוב עם סרטונים של מתכונים פשוטים וקלים, לאופה החובב מינוס. לאחרונה צפיתי בסרטון כזה, סתם כך,... Continue Reading →
את הרנסנס (בתרגום מצרפתית: לידה מחדש) הפרטי שלי גיליתי לפני כשנתיים וחצי. אמנם לא פרוייקט בסדר גודל לאומי, כמו של אליעזר בן יהודה ותחיית השפה העברית, אבל בהחלט פרוייקט פרטי משמעותי מאד עבורי, עם תחייתה של הצרפתית שהייתה שגורה בפי מזמן. ובכן, בתקופת נעוריי פטפטתי קלות בצרפתית, הודות למערכת החינוך. זה המקום להזכיר באהבה את... Continue Reading →
חגי תשרי כבר מעבר לפינה, מה מעבר לפינה, בתכל'ס הם כבר כאן. הרשת מלאה בהצעות למתנות, מתכונים וטיפים לקישוט השולחן, שלא לדבר על רשימות יינות מומלצים לשולחן החג ועוד ועוד. בפוסט הזה אלמד אתכם להכין טארטלט או טארט, (תלוי בגודל העוגה - טארטלט זה לעוגה הקטנה, טארט לגדולה) של אגסים ביין עם קרם שקדים... Continue Reading →
הדובדבן מביא את אירופה לכאן לתקופה קצרה ביותר. זהו אחד הפירות האציליים והנחשקים ביותר, הוא משמש באינספור קינוחים, פריחתו היא סמל לאסטטיקה וגאוות העם היפני, והוא עצמו סמל למיטב שבמיטב - הדובדבן שבקצפת. על מנת להניב דובדבנים משובחים, על עץ הדובדבן לחוות לכל הפחות מספר ימים של טמפרטורות נמוכות מאד. זו הסיבה שבגללה מגדלים בארץ דובדבנים בעיקר... Continue Reading →
הוא מלך מלכי המלכים של האופים והקונדיטורים, הוא אבן היסוד במטבח הקינוחים הצרפתי, שום אקלייר, פחזנית או Mille Feuille איננו שלם בלעדיו - קבלו את קרם הפטיסייר הקלאסי. ואם כבר קלאסי, אז בתצורת הוניל שלו. החודש הוא חודש הוניל ב"כחומר ביד הבלוגר", ובשבילי זו הזדמנות מצויינת לחזור ולהדגיש את ההבדל בין הדבר האמיתי לבין כל... Continue Reading →
על אהבתי לגרנולה אני מכריזה בראש חוצות. יעידו על כך שני המתכונים שפירסמתי פה בעבר - "גרנולה אהובתי" ו "הכל כלול - קעריות גרנולה אישיות במילוי יוגורט ופירות". יש שיגידו: "מה כבר אפשר לחדש בגרנולה", ואני אענה מיד: "אפשר גם אפשר, ולא רק לחדש אלא גם להפתיע ולשמח. במיוחד כשמדובר בגרנולה שהומצאה ומוגשת במסעדה המכוכבת... Continue Reading →
זה התחיל בכתבה חמודה (שלצערי אינני מצליחה למצוא את הלינק שלה), מתוך מטבח הפיתוח של פייר ארמה. בשולי הכתבה, מגישה לו השפית כדור שוקולד מושלם והוא יוצק עליו רוטב שוקולד רותח שממיס את הכדור. אילו רציתי להשתמש בשפתו הפיוטית של אייל שני, הייתי כותבת שרוטב השוקולד הרותח גורם לכדור "לקרוס את תוך עצמו", אבל אני... Continue Reading →
את החטיף המופלא הזה למדתי להכין לפני שנים רבות בסדנה הרצינית הראשונה שלקחתי בקונדיטוריה מימיי. זו היתה סדנת פטיפורים בת 5 ימים בבית הספר לקולינריה "פיטר קמפ" (לימים שונה שמו ל- ICE - Institute of Culinary Education), בניו יורק. ומה כל כך מופלא בו? ובכן, ראשית הוא וריאציה משובחת לחטיף הבאונטי שהיה אהוב עליי בילדותי.... Continue Reading →
על פי ויקיפדיה, אורז הוא צמח המשמש מאכל עיקרי עבור יותר ממחצית העולם, (טוב נו, רק סין והודו זה כבר 35%). האורז פנים רבות לו, הוא משמש כמאכל לעניים, אך מככב גם במסעדות הפאר ברחבי הגלובוס, הוא מוגש צח ולבן כשלג, או בצבעים עזים בתבשילי קארי ובמנות מוקפצות למיניהן, אבל במרבית המקרים הוא מזוהה כפחמימה... Continue Reading →
כחובבת מושבעת של קאפקייקס, מאפים אישיים, קלתיות ו"קעריות" אכילות למיניהם, תמיד חלמתי על היום שבו אוכל לאפות קלתית או קערית גרנולה, שתוכל להכיל בתוכה את היוגורט, וניתן יהיה לקשט אותה בפירות, כמו בטארט פירות קלאסי. לפני מספר שנים, באחד משיטוטי הרבים ברשת החברתית pinterest, בה אגב, יש לי כמה לוחות מגניבים ביותר, התגשמה משאלתי ומצאתי... Continue Reading →
״הנמסות״ - עוגיות לימון הורסות לרגע הזה חיכיתי מזמן, לרגע בו חומר הגלם החודשי שיוכרז על ידי מנטקה בפרוייקט "כחומר ביד הבלוגר" יהיה לימון. ובכן, זה קרה החודש ויחד עם השמחה הגיעה גם ההתלבטות - מה מכינים לפוסט הלימונים? המבחר פשוט אינסופי, וכל מתכוני הלימון שלי אהובים עלי במידה שווה. כל זה עוד לפני שחשבתי על המתכונים שנמצאים... Continue Reading →
