מזה זמן אני מחפשת הזדמנות ליישם את אחד המתכונים המסקרנים ביותר, מבחינתי לפחות, שהדגים גיום מביו בכיתת האומן שלו בדנון - בית הספר למקצועות הקולינריה בנמל תל אביב. כבר זמן רב אני עוקבת אחד יצירותיו של מביו, ותמיד תהיתי איך הוא מכין את הדיסקית השקופה עם קוביות התפוחים המושלמות בתוכה. עכשיו, כשאני יודעת את הסוד, החלטתי... Continue Reading →
פשוט (ו)נהדר! זו ההגדרה הקולעת ביותר, לטעמי כמובן, לגאלט התפוחים של נינה טרסובה. את המתכון קיבלתי כמתנה עבורכם ממאי אגאי, בעלת סוויט לאב, ומנינה טרסובה המהממת. ראש השנה מתקרב בצעדי ענק, וזה העיתוי המושלם מבחינתי לפרסום המתכון. מדובר בגירסה הקדומה של טארט התפוחים, כפי שהכינו אותו פעם, בצרפת, לפני שהיו רינגים מפונפנים, נפאז׳ים בוהקים ושאר פטנטים. יש... Continue Reading →
האמריקאים קוראים לו Honey Comb, האנגלים קוראים לו Hokey Pokey ואני החלטתי לקרוא לו סוכריות הדבש של הגל החדש, כי לטעמי, זה התיאור הכי מתאים לממתק המגניב והמוזר הזה... לכבוד ראש השנה, המתקרב אלינו בצעדי ענק, נתבקשנו על ידי צוות ״כחומר ביד הבלוגר״ של מנטקה להכין קינוח עם דבש. חייבת להודות שדבש הוא לא הבחירה הראשונה... Continue Reading →
חלפה לה חצי שנה מאז השתתפתי בסדנה של ז׳אק ג׳נה. חצי שנה חיכיתי בסבלנות רבה. למה אתם שואלים? לעונת הליצ׳י כמובן. זכורה לי היטב הפעם הראשונה בה טעמתי ליצ׳י טרי. באחת המשמרות שלי כחיילת, הגיע מילואימניק מקיבוץ בצפון עם ארגז של פרי כמותו לא ראיתי מעולם. הליצ׳י היחיד שהכרתי עד אז היה זה שיצא מקופסת... Continue Reading →
לצערי, לפחות מבחינה קולינרית, לא נולדתי לעדה הנכונה. לא ארחיב פה בנושא המשפחתי הכאוב הזה, רק אומר שהפוסט הפעם עוסק במאכלי ילדות והייתי צריכה ממש להתאמץ כדי למצוא מאכל ילדות אהוב. מה שכן, מאד (אבל מאד!) אהבתי ממתקים בכלל ושוקולד בפרט. באופן מאד לא אופייני לילדים, תמיד העדפתי שוקולד מריר על פני חלב. מדי יום... Continue Reading →
היום חוגג העם הצרפתי 227 שנות עצמאות, וממש מתחשק לי לחגוג איתו. לרגל המאורע הכנתי קינוח צרפתי בניחוח ישראלי, על מנת לסמל את הקשר ההולך ומתחזק ביני לבין צרפת. מדובר בבצק רבוך (בתצורת מגדל פחזניות הפעם), על פי המתכון הקבוע של כריסטוף אדם (כי לא מחליפים סוס מנצח), עטוף בשכבת קראמבל דקיקה ומתפצפצת וממולא במילויים... Continue Reading →
חג השבועות הוא החג האהוב על כל חובבי הקונדיטוריה באשר הם. אין ספור גרסאות לעוגות גבינה, פירות מגניבים שעונתם קצרה, וכאלה המבשרים את תחילת הקיץ, וכמובן - היכולת לשלב טכניקות אפייה וקישוט שונות ומגוונות. הפעם בחרתי לשלב שתי אהבות בתבנית אחת - פרג וגבינה. הניגודיות בצבע, בטעמים ובמרקם יוצרת עוגה מיוחדת במינה - גם מעניינת... Continue Reading →
טוב, אז פסח חלף עבר לו ואפילו הררי הסוכר והמופלטות של המימונה כבר מאחורינו. לא שאצלנו זה כ״כ משנה, אצלנו ״פסח״ כל השנה, לפחות מבחינת המאפים. ולכן, כשמגיע ״פסח״ האמיתי זה הזמן להפגיז בקינוחים שווים ולהראות לכולם מה למדתי במשך השנה, ואיך מצאתי גירסה ״כשרה לצליאק״ לכל הדברים המדהימים אליהם נחשפתי. החודש בחרו במנטקה בקרמל כחומר הגלם לאתגר.... Continue Reading →
פסח מתקרב בצעדי ענק, ומזה כמה שבועות אני מחפשת במרץ מישהו שילמד אותי איך מכינים את העוגיות של המימונה. מאז שאני זוכרת את עצמי אני מכורה לעוגיות המימונה, בין אם הן עשויות ממרציפן, בוטנים, קוקוס או כל חומר גלם אחר. לצערי לא נולדתי לעדה הנכונה (טוב, לפחות מבחינה קולינרית), מצד שני, לשמחתי כן נולדתי במדינה הנכונה,... Continue Reading →
זוכרים את החטיף/עוגה/קינוח האולטימטיבי שכיכב בכל בית בסבנטיז, הלוא הוא נקניק השוקולד? כל זה קרה בימים שחוץ מ״טעמי״, ״טוויסט״ ו״שוקולד פרה״ לא היו פה שום חטיפי שוקולד שווים. אלו היו ימים של טרום המצאת ה״פסק זמן״, ״כיף כיף״ וה״קליק״, שלא לדבר על החטיפים השווים מחו״ל, שרק בני מזל מעטים זכו להכיר בניכר - ״טיק טק״,... Continue Reading →
את עוגת הלימון המושלמת הזו אני מכירה ומכינה כבר שנים. היא רצה ברשת ובספרי הבישול בגירסאות שונות. אני נתקלתי בה לראשונה בתוכנית של אינה גרטן, הרוזנת היחפה, לפני 15 שנה, ומאז נשארתי נאמנה למקור. מלכתחילה החלפתי את הריוויון המופיע במתכון ביוגורט והתקבלה תוצאה מצויינת. השינוי היחיד שעשיתי במתכון לאורך השנים, הוא הסבה ל״ללא גלוטן״ על... Continue Reading →
איך אני אוהבת צירופי מקרים - ואיזה צירוף מקרים מיוחד ונדיר נפל בחלקנו הפעם - ביום הנוטלה הבינלאומי, היום לכבודו מתפרסם אתגר אגוזי הלוז/נוטלה/נוגט/פרלינה של מנטקה, הוא גם היום בו נפתחת התערוכה (שלא לומר ה-תערוכה) השווה ביותר בכל העולם כולו לקונדיטוריה, הרי היא תערוכת Europain הנערכת פעם בשנתיים בפריז, ולה אקדיש ככל הנראה פוסט... Continue Reading →
את הרנסנס (בתרגום מצרפתית: לידה מחדש) הפרטי שלי גיליתי לפני כשנתיים וחצי. אמנם לא פרוייקט בסדר גודל לאומי, כמו של אליעזר בן יהודה ותחיית השפה העברית, אבל בהחלט פרוייקט פרטי משמעותי מאד עבורי, עם תחייתה של הצרפתית שהייתה שגורה בפי מזמן. ובכן, בתקופת נעוריי פטפטתי קלות בצרפתית, הודות למערכת החינוך. זה המקום להזכיר באהבה את... Continue Reading →
על אהבתי הגדולה לגויאבות הכרזתי כאן, בפוסט הראשון שפירסמתי בבלוג שלי, ניחוח לישה. מדי שנה עם בוא חגי תשרי, אני מתחילה לחפש את הגויאבות הוורודות האהובות עליי במיוחד, והקשות יותר להשגה. בתחילה, הגיע לידי משלוח של גויאבות צהובות וסטנדרטיות, שמחתי בחלקי והחלטתי שבניגוד לשנים קודמות בהן הכנתי מהן מליות לעוגות, השנה אשמר אותן בצורה מגניבה/מתוחכמת/מיוחדת... Continue Reading →
חגי תשרי כבר מעבר לפינה, מה מעבר לפינה, בתכל'ס הם כבר כאן. הרשת מלאה בהצעות למתנות, מתכונים וטיפים לקישוט השולחן, שלא לדבר על רשימות יינות מומלצים לשולחן החג ועוד ועוד. בפוסט הזה אלמד אתכם להכין טארטלט או טארט, (תלוי בגודל העוגה - טארטלט זה לעוגה הקטנה, טארט לגדולה) של אגסים ביין עם קרם שקדים... Continue Reading →
הדובדבן מביא את אירופה לכאן לתקופה קצרה ביותר. זהו אחד הפירות האציליים והנחשקים ביותר, הוא משמש באינספור קינוחים, פריחתו היא סמל לאסטטיקה וגאוות העם היפני, והוא עצמו סמל למיטב שבמיטב - הדובדבן שבקצפת. על מנת להניב דובדבנים משובחים, על עץ הדובדבן לחוות לכל הפחות מספר ימים של טמפרטורות נמוכות מאד. זו הסיבה שבגללה מגדלים בארץ דובדבנים בעיקר... Continue Reading →
הוא מלך מלכי המלכים של האופים והקונדיטורים, הוא אבן היסוד במטבח הקינוחים הצרפתי, שום אקלייר, פחזנית או Mille Feuille איננו שלם בלעדיו - קבלו את קרם הפטיסייר הקלאסי. ואם כבר קלאסי, אז בתצורת הוניל שלו. החודש הוא חודש הוניל ב"כחומר ביד הבלוגר", ובשבילי זו הזדמנות מצויינת לחזור ולהדגיש את ההבדל בין הדבר האמיתי לבין כל... Continue Reading →
את החטיף המופלא הזה למדתי להכין לפני שנים רבות בסדנה הרצינית הראשונה שלקחתי בקונדיטוריה מימיי. זו היתה סדנת פטיפורים בת 5 ימים בבית הספר לקולינריה "פיטר קמפ" (לימים שונה שמו ל- ICE - Institute of Culinary Education), בניו יורק. ומה כל כך מופלא בו? ובכן, ראשית הוא וריאציה משובחת לחטיף הבאונטי שהיה אהוב עליי בילדותי.... Continue Reading →
הפקאן הוא המלך החדש, סתאאאם, הוא המלך הישן, הוא מלך מלכי האגוזים, למרות שאגוז אחר קרוי "מלך". כשאומרים אגוזים, או טעם אגוזי, הוא האסוציאציה הראשונה שעולה בראש. טעמו מתאים להמון טעמים אחרים: גבינות (בעיקר כחולות, אבל לא רק), תפוחים, קרמל, קינמון ועוד ועוד. אך טבעי היה שיגיע גם יומו, והא יוכרז כחומר הגלם החודשי של... Continue Reading →
כחובבת מושבעת של קאפקייקס, מאפים אישיים, קלתיות ו"קעריות" אכילות למיניהם, תמיד חלמתי על היום שבו אוכל לאפות קלתית או קערית גרנולה, שתוכל להכיל בתוכה את היוגורט, וניתן יהיה לקשט אותה בפירות, כמו בטארט פירות קלאסי. לפני מספר שנים, באחד משיטוטי הרבים ברשת החברתית pinterest, בה אגב, יש לי כמה לוחות מגניבים ביותר, התגשמה משאלתי ומצאתי... Continue Reading →
