את החטיף המופלא הזה למדתי להכין לפני שנים רבות בסדנה הרצינית הראשונה שלקחתי בקונדיטוריה מימיי. זו היתה סדנת פטיפורים בת 5 ימים בבית הספר לקולינריה "פיטר קמפ" (לימים שונה שמו ל- ICE - Institute of Culinary Education), בניו יורק. ומה כל כך מופלא בו? ובכן, ראשית הוא וריאציה משובחת לחטיף הבאונטי שהיה אהוב עליי בילדותי.... Continue Reading →
חודש סוער עבר על כוחותינו בזירת החלב. זה התחיל במכירה השנוייה במחלוקת של תנובה לסינים, והסתיים בימים אלו ממש בחג הכי חלבי שיש - שבועות. אז לסיום חגיגי של אירועי החלב האחרונים, פוסט זה מוקדש כולו למאכל שהוא על טהרת החלב, אבל הכי רחוק שיכול להיות מ"מאכלי חלב" - לא בצבע, לא בטעם וכמובן שלא בקונוטציה... Continue Reading →
והפעם באמת - הריבה הכי טובה והכי מיוחדת שיש - ריבת תות עץ. לא ניתן לרכוש אותה בשום מרכול (אני בכל אופן לא מצאתי), ואין פה קיצורי דרך, החל מהקטיף, עובר במיון ובניקוי וכלה בבישול ובצנצון, הכל דורש דיוק ומסירות, אבל כל כפית של הריבה הזו, פשוט שווה את זה. סבתא שלי, ממי, עליה השלום,... Continue Reading →
הפעם פוסט קצר וקולע. מצאתי את המתכון לבריאות ואושר - לחמניות/מאפינס טחינה מדהימות בטעמן. לא תאמינו כמה זה פשוט - חמש דקות הכנה, 20 דקות אפייה, קערה, כף ותבנית שקעים לשטיפה. את המתכון קיבלתי כבדרך אגב מחברה שלא רצתה לקבל קרדיט. מכיוון שזה היה תוך כדי משהו אחר, ולא נשמע הגיוני, שכחתי מזה לחלוטין. בסוף... Continue Reading →
בימים אלו "רץ" משחק בין בלוגרים של אוכל. מהות המשחק - כל בלוגר שקיבל את המשימה, צריך לכתוב על עצמו 10 דברים שקוראיו לא ידעו עליו, ואז להטיל את המשימה על 3 בלוגרים אחרים. אלי "זרקו" את הכדור אילונה מ Ilona's sweets וצופית שוהם מ - בובעל'ה 10 דברים שלא ידעתם עלי: אני ממש, אבל ממש... Continue Reading →
אני שמחה ונרגשת לארח בפוסט זה את יריב ויינברג, צלם מוכשר וידיד, שחבר אליי ליום הכנות וצילומים. כפי שכבר רואות עיניכם, התמונות נפלאות. ועל זה נאמר: טובים השניים מן האחת (במיוחד עם כישורי הצילום הנחותים שלה). במסגרת האתגר החודשי של "כחומר ביד הבלוגר", בו השתתפתי בעבר, ניתנה לנו משימה עם חומר גלם מעולה בעיתוי בלתי... Continue Reading →
