הומאג' לארטיק בננה שוקולד

בננה – הפרי הכי ישראלי שיש, היא מלווה את כולנו מינקות, היא פצצת אנרגיה, עשירה בהמון דברים טובים, קלה לנשיאה, אהובה על ספורטאים ומה לא.
אם יש מי מבין קוראיי שלא נתקל במשפט המפורס, שבד"כ נאמר על ידי סבתא/אמא/מטפלת "זה לא רקוב, זה דבש" – שיקום!

החודש חוגגים באתגר של מנטקה – "כחומר ביד הבלוגר" עם בננות. כשקיבלתי את האתגר, מייד חשבתי לעצמי שיש המון דברים לעשות עם בננה – לחם בננות (הרי הוא ה- Banana bread האמריקאי המפורסם), מאפינס בננה, עוגת בננות (הפתרון הישראלי המצוי להארכת חייהם המלאכותית של בננות שעבר זמנן ובטל קורבנן) ועוד כהנה וכהנה. אממה – כל הדברים הללו נורא בלאנליים ומשעממים, מה גם שצבעם אינו שובה את העין, וזאת בלשון המעטה. למרות כל היתרונות שמניתי קודם, יש לבננה חיסרון אחד בולט – ברגע שמקלפים אותה היא מתחילה להתחמצן ותוך דקות היא הופכת למשהו חום ודוחה.

מן הצד השני, קיים המלך הבלתי מעורער של ילדותנו בכלל, וילדותנו על חוף הים בפרט – מלך הארטיקים – ארטיק בננה שוקולד. טרם הימים של השלגונים המפונפנים העשויים גלידות שמנת עשירות, מלווים בשלל תוספות מלכותיות ומצופים בשוקולד איכותי ממקומות אקזוטיים לכאורה כמו מדגסקר וחוף השנהב, מלך בכיפה, לפחות מבחינתי הבננה שוקולד. ואל תשלו את עצמכם, בדיעבד, הוא היה עלוב למדי. אין כל קשר בינו לבין בננות. את טעמו הוא קיבל מתמציות טעם מלאכותיות, את צבעו (כנראה) מצבע מאכל, והוא צופה בציפוי צימקאו (שהמרחק בינו לבין שוקולד הוא כמרחק מזרח ממערב) ירוד למדי. אבל אין מה לעשות, גיבור ילדות הוא גיבור ילדות ולכן החלטתי לתת לו את הכבוד הראוי, לכבוד האתגר של מנטקה.

כדי להגיע לטעם והצבע המדוייקים והמלאכותיים להחריד, אין צורך ללכת רחוק, מספיק לגשת למקרר בסופרמרקט/מכולת הקרובים אל ביתכם. לכל יצרנית שוקו המכבדת את עצמה (קרי, תנובה ויוטבתה השייכת לשטראוס), יש משקה בננה. עכשיו נשאלת השאלה איך משדרגים את המשקה והופכים אותו למשהו שיוכל להקרא "ארטיק".

החלטתי להכין גנאש של שוקולד לבן ומשקה בננה, להקפיא אותו ולעטר אותו בשוקולד משובח.

הכנת גנאש מצריכה שימוש בשמנת, במקרה הזה מדובר במשקה חלב של 2%, אז הוספתי לו חמאה על פי המתכון הזה  של נייג'לה לוסון, שמצאתי ברשת. התוצאה הסופית היא של ארטיק שוקולד בננה משודרג לגמרי, אם כי העיסה לא מתקשה לחלוטין בהקפאה, ולכן יש לצקת אותה לכוס ולאכול אותה בכפית. בין הנסיונות שעשיתי, יצקתי את העיסה לתבניות סיליקון במטרה לחלץ "ארטיקים" בצורות מגניבות, אך הנסיון לא צלח בגלל המרקם הסופי.

טוב, לעבודה:

המצרכים:

• 200 גר' שוקולד לבן
• 120 מ"ל משקה בטעם בננה
• 50 גר' חמאה

אופן ההכנה:

ממיסים את השוקולד במיקרו. בזהירות, בפרקי זמן קצרים, תוך ערבוב בין פעם לפעם.
בסיר קטן, מחממים את משקה הבננה עד לסף רתיחה. יוצקים על השוקולד המומס ומערבבים היטב ליצירת גנאש. מערבבים עם מרית מהמרכז לכיוון הדפנות, עד שכל השוקולד נטמע לחלוטין במשקה הבננה.
מוסיפים את החמאה ומערבבים עד שהיא נמסה לחלוטין ומוטמעת במסה.
יוצקים לכוסות שקופות בגודל הרצוי ומקפיאים.

ציפוי וקישוט:

ממיסים  כ – 100 גר' שוקולד במיקרו. אני תמיד מעדיפה שוקולד מריר משובח ( = לפחות 60% מוצקי קקאו, וכל המרבה הרי זה משובח). אפשר גם שוקולד חלב עם רוצים. יוצקים על שכבת הבננה הקפואה.
מעטרים כיד הדמיון הטובה עליכם – סוכריות צבעוניות, מיני עדשים, קוקוס או אגוזים גרוסים וכו'.
במקרה הזה אני בחרתי להשתמש בפניני וולרונה.

לכתבה במנטקה עם כל מתכוני הבננה הנפלאים והיצירתיים של הקולגות שלי.