יורקשייר פודינג – האח האנגלי, הנפוח והאקסטרווגנטי של הפריקסה

הפייסבוק שלח אליי קסם, ולא סתם קסם…קסם קולינארי. ואני, שמעולם לא נשבעתי את שבועת הקוסמים, החלטתי מייד, על המקום, לעשות את מה שאני הכי אוהבת לעשות – להמיר את המתכון כך שגם ידידיי הנמנעים מגלוטן יוכלו להנות ממנו, ולהפיץ את הבשורה.

מעשה שהיה כך היה – באחד משיטוטיי המרובים בפייסבוק, נתקלתי בסרטון של ג'יימי אוליבר. אוליבר הוא אחד השפים האהובים עליי ביותר, גם בזכות המתכונים המעולים שתמיד מוצגים בצורה פשוטה להכנה, אבל בעיקר בזכות הכריזמה והכיבוש הטוטאלי של המסך. נחשפתי אליו לראשונה עוד כשהייה "השף העירום" (הבטחה שלצערי מעולם לא קיים).
בסרטון (שלינק שלו מצורף בסוף הפוסט), ג'יימי מראה באלגנטיות ובקלילות איך להכין יורקשייר פודינג. מעולם לא נתקלתי לא בשם, ולא במאפה המוזר והקסום הזה.
מדובר במעיין לחמנייה מאד מאד תפוחה (לא אגזים אם אומר על סף פחזניה), שנאפית בתנור בחום בינוני גבוה בתוך "אמבטיית שמן", כך שהיא אפויה, אבל מזכירה קצת מאפה מטוגן, ומכאן ההשוואה לפריקסה.
כמובן שמייד רצתי לרכוש שמן חמניות (כי זה מה שהשף המליץ, והתוצאה שמתקבלת אכן מעולה), והתחלתי בנסיונות.

בנוגע לגירסה ללא גלוטן, ניסיתי עם שלושת הקמחים בהם אני משתמשת בדרך כלל, כל קמח למתכונים המיועדים לו.
התוצאה הטובה ביותר התקבלה מקמח תמי כתום ומקמח כרגיל. קמח שר נתן תוצאה קצת פחות טובה, המאפה ספג יותר שמן והיה יותר דחוס ופחות אוורירי.
לא תאמינו עד כמה פשוט וקל להכין את הקסם הזה בבית, אפילו אין צורך במיקסר.

ולפני שניגשים לעבודה, חייבת הסבר קצר לכותרת של הפוסט: "יורקשייר פודינג – האח האנגלי, הנפוח והאקסטרווגנטי של הפריקסה" –
מאיר שלו הגדיר באחד מספריו את הכוסברה כ"אחותה המשוגעת של הפטרוזיליה", אחד מתיאורי הכוסברה המקסימים והקולעים ביותר בעולם.
אני שמחה שנפלה בחלקי הזכות לעשות הומאז' למשפט האלמותי הזה…

המצרכים:

• 4 ביצים
• 200 מ"ל חלב (לגירסה ללא גלוטן רצוי להוסיף עוד 4-6 כפות חלב, כדי לדלל מעט את הבלילה)
• קורט מלח
• 200 גר' קמח (לגירסה ללא גלוטן כאמור, מומלץ להשתמש בתמי כתום או בכרגיל, אפשר, אם כי פחות מומלץ, להשתמש בשר)
• כ- 6 כפות שמן חמניות

ציוד:

• תבנית שקעים של מאפיין בקוטר 7 ס"מ (12 שקעים)
• קערה
• מטרפה
• קנקן למזיגה נוחה
• כפית (חובה כפית, מייד תבינו למה)

אופן ההכנה:

מחממים תנור ל- 190 מעלות.
יוצקים כחצי כף שמן לכל אחד מהשקעים בתבנית. בכל שקע כמות השמן צריכה להגיע לכחצי סנטימטר גובה.
בהדגמה של אוליבר הוא מדבר על גובה של ס"מ שמן ומשתמש בטכניקה מגניבה לצקת את השמן לשקעים. אני ניסיתי את הטכניקה שלו, ובנסיון אחר יצקתי שמן לכל שקע עם כף מדידה. התוצאה שהתקבלה בטכניקת כף המדידה יותר מוצלחת לטעמי.
מכניסים את תבנית המאפיינס עם השמן בלבד לתנור, על מנת לחמם את השמן, ל 15-20 דקות (רצוי לשים אותה בתוך תבנית רגילה של התנור, למקרה שמעט שמן יישפך או ישפריץ, וגם להוצאה והחזרה נוחים יותר לתנור).
בינתיים מכינים את הבלילה – טורפים היטב את הביצים במטרה להכניס כמה שיותר אויר. מוסיפים חלב ומלח וממשיכים לטרוף.
מוסיפים את הקמח.
אם משתמשים בקמח רגיל רב תכליתי וגלוטני, רצוי לנפות אותו אל תוך הבלילה, ממשיכים לטרוף עד לקבלת בלילה חלקה במרקם ש"מכסה גב של כף". מעבירים לקנקן.
במידה ומכינים גירסה ללא גלוטן, מוסיפים את הקמח, אין צורך לנפות. טורפים לקבלת בלילה אחידה ככל הניתן, אבל מנסיון תמיד נשארים גושים של קמח. מעבירים את הבלילה דרך מסננת דקה ישירות לקנקן, ואחרי סינון טורפים שוב לקבלת בלילה אחידה וללא גושים. בשלב זה, אם מתקבלת בלילה סמיכה מידי, ניתן להוסיף כמה כפות של חלב, לדלל את הבלילה כדי שתגיע למרקם של "מכסה גב של כף".
מוציאים את התבנית מהתנור (בזהירות! השמן רותח!) למשטח בטוח לעבודה. אני הנחתי אותה על הכיריים.
יוצקים את הבלילה לתוך השקעים, מקפידים מאד שלא לטפטף בלילה על התבנית מחוץ לשקעים, זה מפריע לתפיחה של ה"פודינג" בשלב מאוחר יותר. פה בדיוק נכנסת הכפית לתמונה, היא עוצרת את הטפטופים מהפייה במעבר בין שקע לשקע.
ממלאים כל שקע כמעט עד סופו, אבל לא ממלאים אותו עד גדותיו. הכמות כוללת את השמן.
בשלב זה, כשהשמן רותח, הוא מתחיל לבשל את הבלילה מחוץ לתנור. עובדים בזריזות כדי להחזיר את התבנית כמה שיותר מהר לתנור.

יציקה לשמן הרותח

השמן הרותח מתחיל לבשל את הבלילה מחוץ לתנור

אופים כ 20-25 דקות, מתאפקים ולא פותחים את התנור, אפילו לא להצצה קטנה (בדיוק כמו באפיית פחזניות).
מוציאים מהתנור כשהמאפה (שלא לומר ה"יורקשייר פודינג") שחום ותפוח מאד.
מצננים ממש מעט, ממלאים וזוללים.
השף ממליץ (ובצדק) למלא בשמנת חמוצה/קרם פרש/יוגורט עם מעט מיץ לימון, חזרת טרייה מגוררת, סלמון מעושן ומעט שמיר.
אנחנו הסתפקנו בסלט טונה, וממש בקרוב נאמץ את המלצת השף…
בתיאבון.

אגב, אשמח מאד אם תעזרו לי להפיץ את הבשורה, וללמד את כולם את הקסם השווה הזה. אודה לכם אם תשתפו את הפוסט בקרב חבריכם באפליקציות השונות.
זו גם ההזדמנות לאחל לכם, קוראיי ועוקביי היקרים שנה אזרחית חדשה מוצלחת ופורייה, וכמובן – טעימה.

לינקים:

כאן תוכלו לראות את הסרטון המקורי של ג'יימי אוליבר המהמם.

מבט מבפנים

יורקשייר פודינג