בשבוע שעבר חגג ה״בחור״ שלי יום הולדת 10. הסתכלתי בנוסטלגיה ובהתרגשות על תמונותיו מחדר הלידה. וואו, 10 שנים, איך הזמן ״עף״ כשנהנים!💩
איזה מזל שיש כל מיני ״עוגנים״ בזמן, מעין נקודות ציון שאפשר לחזור אליהן ממרחק של שנים ולזכור מה היה באותו הזמן בדיוק. חתיכת ״עוגן״ מצאתי שם, לפני 10 שנים בדיוק.
נזכרתי שלחדר הלידה הבאנו מצלמה דיגיטלית, המילה האחרונה (שלא לומר ה- state of the art של אותה התקופה), שהובאה כלאחר כבוד מהונג קונג. אני מניחה שבכל טלפון הכי מצ׳וקמק ונחות שמסתובב היום בשוק, יש מצלמה איכותית עשרות מונים מאותה מצלמה מהונג קונג. אבל זה מה שהיה אז….
לא היו טלפונים חכמים כפי שאנחנו מכירים אותם היום. בעקבות הזכרון הלכתי לבדוק. מסתבר שהאייפון הראשון הושק בשנת 2007, ליתר דיוק ב- 29 ליוני 2007, לפני קצת פחות מ- 9 שנים.
כמובן שעל וויז, פייסבוק וווטסאפ אף אחד לא חלם. לא רק שלא חלם, מי בכלל יכול היה לדמיין שהחיים של האנושות כולה ישתנו בצורה כל כך דרסטית. איך בכלל חיינו בלי סמרטפון? לא בימי הביניים וגם לא במאה הקודמת, לפני פחות מעשור!
ואיך כל פרץ הנוסטלגיה הטכנולוגית/סוציולוגית הזה קשור לפוסט עוגת יום הולדת ב״ניחוח לישה״ (!)?
ובכן, הבחור בן העשר התעקש שעוגת יום ההולדת שלו תיהיה בצורת האימוג׳י של ה- Poop. גם האימוג׳י 💩 (!) פרצו לחיינו בסערה והיום הן חלק בלתי נפרד מחיינו.
לא עזרו כל נסיונות השכנוע, שיטוט ברחבי הרשת ובעיקר בפינטרסט (!), ההבטחה להכין עוגת Clash of Clans (!), או כל עוגה אחרת מ My Cupcake Addiction (!), לא היתה ברירה – Poop it is…
האמת, התוצאה יצאה ממש חמודה, והרעיון ממש קל לביצוע. כשהעליתי את התמונות לפייסבוק(!) קיבלתי המון לייקים (!), תגובות (!) ובקשות למתכון, שהחלטתי פשוט לכתוב על זה פוסט (!).
קבלו את עוגת יום ההולדת של דור ה- Z, עדכנית, מגניבה, קלה ופשוטה להכנה בצורה שלא תיאמן וניתן להכינה ללא גלוטן ו/או פרווה ללא שום בעייה.
המצרכים (ל- 40 עוגיות פופ):
- 40 עוגיות אוריאו, או כל עוגייה עגולה אחרת. (לפרווה ול״ללא גלוטן״ יש לבחור עוגיות מתאימות)
- 250 גר׳ שוקולד מריר איכותי, לפחות 60% מוצקי קקאו
- 2 קרטונים של 250 מ״ל כל אחד שמנת מתוקה להקצפה (לפרווה – שמנת פרווה, מתקבלת תוצאה מדהימה ומאד מאד דומה לגירסה החלבית)
- חבילה קטנה של בצק סוכר לבן
- צבע מאכל ג׳ל שחור לבצק סוכר או חבילה קטנה של בצק סוכר שחור
אופן ההכנה:
מכינים את הגנאש המוקצף של השוקולד המריר. יש לקחת בחשבון שלגנאש דרושות לפחות 4 שעות של התייצבות במקרר בין 2 השלבים של הכנתו.
ממיסים את השוקולד המריר במיקרו, בפולסים ובזהירות רבה, על מנת שלא יישרף. מערבבים בעדינות עם מרית אחרי כל 30 שניות במיקרו.
בסיר קטן, על אש נמוכה, מביאים קרטון אחד (250 מ״ל) של שמנת לסף רתיחה בלבד. לא מרתיחים את השמנת כדי שלא תתפרק וכדי שניתן יהיה להקציף אותה בשלב השני.
יוצקים את השמנת על השוקולד המומס ובעזרת מטרפה יוצרים גנאש חלק.
בשלב הזה, מומלץ להעביר את הגנאש במסננת על מנת לוודא שאין בו גושי שוקולד שלא נמסו כמו שצריך. מקררים בכלי סגור היטב לפחות 4 שעות במקרר, אפשר גם ״לילה״.
בזמן שהגנאש מתקרר, ניתן להכין את העיניים והפה של הפופים מבצק סוכר. אפשר כמובן להכין אותם גם כמה ימים הראש ולשמור בקופסה אטומה על השיש. לצורך הכנתם יש לבחור צנתרים חלקים דקים. צנתר אחד צריך להיות קטן מהשני, באמצעותו נכין את האישונים השחורים.
מרדדים כ 3/4 מבצק הסוכר לעלה דק וקורצים 120 עיגולים בצנתר עגול קטן. 40 מתוך כלל העיגולים חוצים לשניים, ובכך יוצרים את הפה.
צובעים את הרבע הנותר של בצק הסוכר בצבע שחור. מרדדים וקורצים 80 עיגולים קטנטנים באמצעות צנתר עגול.
בעזרת קיסם, מרטיבים מעט את העיגולים השחורים ומדביקים אותם לעיגולים הלבנים, ליצירת העיניים. מניחים לייבוש.
כעבור 4 שעות, מוציאים את הגנאש מהמקרר, מעבירים לקערת המיקסר ובאמצעות מקצף ״פותחים״ מעט את הגנאש. מוסיפים את 250 המ״ל הנותרים של השמנת המתוקה, ומקציפים לכדי קרם יציב מאד. יש להזהר לא להקציף יתר על המידה, מה שיגרום לפירוק השמנת.
מעבירים לשקית זילוף עם צנתר חלק רחב יחסית (בגודל 12 עד 15), ומזלפים בצורת ספירלה לקבלת הצורה של ה– POOP.
מדביקים את העיניים והפה. רצוי לשמור בהקפאה כדי לייצב את הצורה ולהוציא מהמקפיא כשעה-שעתיים לפני ההגשה.
השאר תגובה