פורים שמח עם זר ליצנים פורח

פורים, החג שבו אני מאתגרת את יכולות היצירה שלי עד קצה גבול היכולת, אם בתחפושות ואם ברעיונות לקישוט משלוח מנות…

השנה החלטתי להתמקד ב- "centerpiece" של המשלוח, כלומר הפריט שעושה את ה״וואו״, זה שמושך מיד את העין ואת כל תשומת הלב.
מכאן הדרך (המחשבתית) לזר של ליצנים ופרחים באגרטל ממולא בסוכריות M&M, היתה קצרה.
אני, שבכל השנה משתדלת לנצל עד כמה שאפשר את הצבעים הנפלאים שמעניק לנו הטבע, כמו במתכון לפבלובה פטל, או זה של פרחי הגזר הצבעוני, פרקתי כל עול לקראת פורים.
ולא רק שפרקתי עול בנושא הצבעים, אלא שהלכתי על ה״קטע״ של פורים בגדול – גם ליצנים, וגם עוגיות אוריאו שהתחפשו לליצנים.
הכל כמובן אכיל, אבל אני מעדיפה להתמקד בחלק הקישוטי…לילדים שיצאו מדעתם במהלך ההכנות והצילומים, הצעתי לטעום הן מעוגיות האוריאו והן מהאפרופו במתכונתם ה״ערומה״ ולא זו המקושטת.

ללא גלוטן – כמובן! במתכון עצמו אציין את התחליפים שהם ללא גלוטן, במקומות הרלוונטיים.

כמה הנחיות ודגשים לפני שמתחילים:

• מדובר בפרוייקט יחסית מורכב ורב שלבי, לכן רצוי וכדאי לקרוא את כל ההנחיות מן ההתחלה ועד הסוף, להצטייד בסבלנות ובכל החומרים הנדרשים, ולתכנן את שלבי העבודה, כך שלא תכנסו ללחץ של זמן.
• לצורך הכנת הליצנים, השתמשתי בעוגיות אוריאו מוכנות שמגיעות במקור מצופות בשוקולד לבן. אפשר כמובן להשתמש בכל עוגייה עגולה (גם עוגיות בצק פריך תוצרת בית), ולצפות אותה בשוקולד לבן מומס.
• גם בהכנת כובעי הליצן הקלתי על עצמי והשתמשתי באפרופו מצופים שוקולד, ניתן כמובן להשתמש באפרופו רגיל ולטבול בשוקולד מומס.
• רצוי להבין איך מפעילים את המיקרו על עוצמה נמוכה, זה יעזור לכם מאד בתהליך המסת השוקולד
• ההנחיות בפוסט הזה הן כמובן המלצה בלבד ונועדו בעיקר להצית את הדמיון ולעורר את היצירתיות שלכם (וגם להסביר כמה טכניקות, בעיקר בנושא הבנייה והיציבות) – השתמשו בכל חומר גלם, קישוט וצבע שנראים לכם על מנת לייצר את הזר האישי שלכם.

אפשר לגשת לעבודה…

המצרכים והחומרים הדרושים לזר כולו:

• שיפודי עץ רגילים (כמספר הליצנים והפרחים שתכינו)
• חבילה של אוריאו מצופה שוקולד לבן  – ניתן להשתמש באוריאו ללא גלוטן ולטבול אותו בשוקולד לבן מומס
• חבילה גדולה של בצק סוכר לבן (אני קניתי חבילה של 600 גר׳ והשתמשתי בכולה, אבל היו לי גם כמה נסיונות כושלים, כך שכנראה יישאר לכם עודף). ככל הידוע לי בצק סוכר של המרשלג וסוגת הם ללא גלוטן
• חבילה קטנה של בצק סוכר אדום (לאף, שיער ולפרחים בשני צבעים)
• סוכריות עדשים בגודל מיני למרכז הפרח
• 2 חבילות אפרופו מצופה שוקולד. ככל הידוע לי המצופה מכיל גלוטן. לליצן ללא גלוטן יש להשתמש באפרופו רגיל ולטבול בשוקולד מומס
• מזרה של סוכריות צבעוניות – של מיה ללא גלוטן
• חבילה קטנה של חמצוצים צבעוניים – לעלית יש חמצוצים ללא גלוטן, אם כי צבעם דהוי מעט (כנראה בגלל השימוש בצבעי מאכל טבעיים)
• קישוטים צבעוניים בצורות שונות (אני השתמשתי במזרה מטאלי ובעיגולים שטוחים זעירים בצבעי פסטל)
• שוקולד לבן לפי הצורך, אם מדובר בהדבקות בלבד, כמות קטנה מאד, אם גם בטבילת העוגיות כמות של בערך 200-300 גר׳
• שוקולד מריר או חלב לטבילת האפרופו. אם משתמשים באפרופו מצופה, יש צורך בכמות קטנה יותר להדבקת הסוכריות הצבעוניות בלבד
• עדשים או M&M למילוי ה״אגרטל״, במידה ומשתמשים במיכל שקוף
• אופציונלי – במבה אדומה ליצירת ליצנים ״מתולתלים״
• אופציונלי – אבקת איבוק מטאלית לפרחים הלבנים

כובעים

ממיסים שוקולד חלב או מריר במיקרו על עוצמה נמוכה ובפולסים קצרים. אם משתמשים באפרופו מצופה, טובלים רק צד אחד בשוקולד ובסוכריות הצבעוניות. אם משתמשים באפרופו רגיל, מצפים את כולו בשוקולד, ואז טובלים בסוכריות. מכניסים למקרר להתייצבות.
לאחר שהפנים והשערות מודבקים היטב, מצמידים את הכובע לראש הליצן עם שוקולד מומס ומקררים מייד, על מנת שההדבקה תיהיה יציבה.

פנים ושערות

מכינים עיניים – קורצים עיגולים מבצק סוכר לבן מרודד בעזרת צנתר חלק קטן. את האישון אפשר לצבוע עם השוקולד המומס או מעט צבע מאכל שחור בג׳ל, על ידי שימוש בצד הכהה של שיפוד העץ.
אני השתמשתי בעיגולים בצבע תכלת שהיו חלק מאחד מהקישוטים הצבעוניים שקניתי ממילא, אותו הדבקתי לבצק הסוכר בעזרת טיפה מים, והמתנתי בסבלנות שהכל יתייבש. על עיגול התכלת צבעתי את האישון.
מדביקים על פני האוריאו את העיניים במקומם בעזרת מעט שוקולד לבן מומס וקצה של קיסם.

מכינים אף ופה – קורצים עיגולים קטנים (אפשר בגודל של העיניים) מבצק סוכר מרודד אדום. חלק מהעיגולים חוצים לשניים ליצירת הפה.
מדביקים על האוריאו עם מעט שוקולד לבן מומס.

מכינים שערות (אופציונלי) – יוצרים כדורים קטנים מבצק סוכר אדום ומעבירים דרך כותש שום. אזהרה!!! חייבים להשתמש בכותש שום מאסיבי במיוחד, אחרת הוא עלול להתעקם או להשבר. למרות שבצק הסוכר רך, יש צורך בהפעלת כח רב.
אני יודעת שיש כלים ייעודיים ליצירת שערות בבצק סוכר, אבל בשביל פעם אחת בשנה לא נראה לי סביר לקנות כזה.
מדביקים בצידו האחורי של האוריאו, וגם בצדדים בעזרת שוקולד לבן מומס.
ניתן גם להכין תלתלים מבמבה אדומה שחלקה התחתון מיושר, והיא מודבקת לראש עם מעט שוקולד לבן מומס.

צווארונים

קורצים עיגולים (חלקים או משוננים) בקוטר של כ- 4 ס״מ מבצק סוכר מרודד לבן.
מקשטים את הצווארונים עם משולשים גזורים של החמצוצים, המזרה המטלי ושאר הקישוטים הצבעוניים, כמו בסרטון. מדביקים עם שוקולד לבן מומס ומייצבים במקרר.

פרחים

קורצים פרחים בגדלים שונים מבצק סוכר בצבעים שונים. את הפרחים הלבנים צבעתי באבקת זהב, בטכניקה מהממת שלמדתי בערוץ היוטיוב החביב עלי "My Cupcake Addiction".
בצנצנת או קופסה קטנה שמים סוכריות מזרה קטנות, מוסיפים כפית של אבקת זהב, מכניסים את הפרחים, סוגרים את הצנצנת ומנערים קלות.

במרכז כל פרח מוזהב הדבקתי עדש מיני בעזרת שוקולד לבן מומס.
את הפרחים הצבעוניים מכינים על ידי קריצת פרחים בגדלים שונים מבצק סוכר בצבעים שונים. מדביקים את הפרח הקטן על גבי הגדול עם מעט שוקולד מומס. במרכז הפרח הקטן מדביקים סוכריה מטאלית או עיגול בצק סוכר קטן, בצבע ניגודי.
מעבירים לקירור והתייצבות במקרר.

הרכבה

הרכבת הליצנים על השיפוד מצריכה מיומנות ועדינות רבה. צריך להזהר לא לשבור או לפצל את עוגיית האוריאו, כדאי להתאמן עם כמה עוגיות ״רגילות״, כדי לא לקלקל עוגיות שכבר קושטו והושקעה בהן עבודה.
במידה והאוריאו נפרד לשתי עוגיות במהלך נעיצתו על השיפוד, ניתן להדביקן בעזרת מעט שוקולד לבן מומס.
מתחילים בהשחלת ״בסיס תומך״ לצווארון מבצק סוכר לבן. לפני השחלתו, רצוי לטבול את החלק העליון בשוקולד לבן. אחריו משחילים את הצווארון עם הצד המקושט כלפי מעלה (מומלץ לחורר במרכזו חור עם קיסם לפני ההשחלה כדי שלא יישבר בזמן ההשחלה), ולבסוף את הליצן עצמו.
מהדקים הכל טוב טוב ומעבירים לקירור על מנת שהשוקולד ידביק את הבסיס לצווארון.

הרכבת הפרחים פשוטה יותר, מצמידים את השיפוד לחלק האחורי של הפרח, ומדביקים עם חתיכת בצק סוכר לבן טבולה בשוקולד מומס. מכניסים למקרר כדי לזרז את תהליך ההדבקה.

בוחרים ״אגרטל״ צר וארוך, בתחתיתו מניחים שכבה עבה של בצק סוכר בה נועצים את השיפודים.
לאחר שמסיימים את מיקום השיפודים, ממלאים את האגרטל בעדשים או סוכריות מכל סוג שהוא.

זהו, אין ספק שמדובר בפרוייקט הדורש השקעה, אבל הוא שווה בהחלט את ההתפעלות והשמחה של מי שיקבל את משלוח המנות הזה.