חרוסת מההגדות השנה עליתי על פטנט לא נורמלי - הלילה הזה היא חרוסת מההגדות ובכל הלילות - חטיף אנרגיה מהאגדות.החלטתי ללכת עם המסורת צעד אחד נוסף, ובמקום רק להכריז שהחרוסת בצלחת הפסח נועדה להזכיר לנו את הטיט ממנו בנו בני ישראל העבדים במצרים את הפירמידות, בניתי את הפירמידות הלכה למעשה מה״טיט״ הטעים והבריא הזה. החרוסת... Continue Reading →
גלילי פילו במילוי מרציפן פיסטוק את ה״סיגרים״ האלה, שלא לומר גלילי פילו במילוי מרציפן פיסטוק, פשוט אי אפשר להפסיק לנשנש.על חיבתי הרבה לבצק פילו יעידו בין היתר, מתכוני שטרודל התפוחים הארוג, טארט הטאטין הטבעוני והגלידה הביתית בטנא. על אהבתי למרציפן, יעידו מנגד, המתכונים לברד פודינג מרציפן תפוז, טארטלט המרציפן והפיצוחים ההולנדי, ואזני ההמן במילוי ריבה ומרציפן.עם אהבה כזו לשני חומרי... Continue Reading →
אוומה - כדורים קטנים של אושר בתצורה המסורתית או בתצורת קרוקומבוש. את הפטנט של בצק מטוגן בשמן עמוק שמקבל תוספות (בדרך כלל, אם כי לא תמיד) מתוקות מיד עם יציאתו מהשמן החם, ניתן למצוא על פני הגלובוס כולו...רוצה לומר שהסופגניות שלנו בחנוכה הן ככל הנראה לא המצאה מקורית שלנו אלא תוצאה של אבולוציה קולינרית. הצ׳ורוס... Continue Reading →
כבר שנים שאני מחפשת לחמניות ללא גלוטן, (או לחם או כל מאפה אחר) עם קרום מתפצפץ ופנים רך ואוורירי, כאלה שמזכירות במשהו את הלחם הקונבנציונלי, אפילו הפשוט ביותר. הנאה בסיסית יום יומית ובנאלית עבור מיליארדים בעולם, שאיננה אפשרית לחולי הצליאק. על ״קמח הארץ״ שנקרא גם קמח ״מולינו״, זה עם התוית הירוקה, תערובת ללא גלוטן לאפייה,... Continue Reading →
הפעם החלטתי לפנק את הטבעונים שבינינו בטארט טאטין טבעוני וטעים. אמנם אני לא טבעונית, אך שורשיי נטועים עמוק בתוך הטבעונות. סבתי ממי עליה השלום, היתה טבעונית כבר בשנות השישים של המאה הקודמת, כאשר בארץ היה רק קומץ קטן של אנשים שבכלל ידעו מה זו טבעונות. את הירקות והפירות האורגניים היא גידלה בגינתה, והכינה 100% מהאוכל... Continue Reading →
ממש לא הגיוני שרק עכשיו אני מפרסמת מתכון למרמלדת מנגו-ליים. מצד אחד, אני ממש (אבל ממש), אוהבת מנגו. יעידו על כך הצ׳אטני, הפלאן שהפך אצלי לפלאנגו והמנגו סטיקי רייס שפורסם רק לאחרונה והפך ללהיט בקרב כלל הקוראים, וללהיט היסטרי בקרב הטבעונים. מצד שני, אני מטורפת על מרמלדה (או בלשון מקצועית יותר Pate De Fruit). פירסמתי... Continue Reading →
לחגוג את ט״ו באב על החוף בתאילנד עם מנה של מנגו סטיקי רייס וקופי שייק - פנטזיה שככל הנראה לא אצליח להגשים בשנים הקרובות. מה גם שט״ו באב, הלוא הוא הולנטיינ׳ס הישראלי, נחגג תמיד בחודש אוגוסט, שיאה של עונת המונסונים המבאסת בתאילנד. לעומת זאת, חודש אוגוסט הוא גם שיאה של עונת המנגואים המאד משמחת, אצלנו... Continue Reading →
לכבוד סיום חודש הרמדאן ולרגל חג איד אל פיטר שיחול בסוף השבוע הקרוב, קבלו את העטייף - מתכון ערבי אותנטי לממתק הכי פופולרי בעונה הזו של השנה. נתחיל בשאלה שמטרידה אותי שנים - עטייף או קטאייף? לדברי ידידי משכבר הימים, עבד, כותבים קטאייף וגם אמורים להגות את ה-״ק״. בערים המעורבות, ובמיוחד ביפו לא מבטאים את... Continue Reading →
את אהבתי הרבה לגרנולה אני לא מסתירה, נהפוך הוא, זה כבר המתכון הרביעי לגרנולה המפורסם בבלוג. כבר היו פה גרנולה קלאסית, גרנולה המוגשת במסעדה הטובה בעולם וקעריות גרנולה במילוי יוגורט עם פירות. והפעם - קלתית גרנולה טבעונית פריכה וריחנית בניחוחות בננה-קוקוס, עשירה בשקדים ובמייפל, במלית משובחת של גבינה מתוקה, יוגורט ווניל (שמזכירה מאד מלית של... Continue Reading →
כל מי שביקר אי פעם בארמון שונברון בפאתי וינה, יודע שהמקום משופע באטרקציות הממחישות את חיי הפאר והעונג של שושלת הקיסרים האוסטרית. בין כל שאר האטרקציות, ישנה אחת, קטנה, נחבאת אל הכלים (תרתי משמע) - הדגמה של הכנת שטרודל תפוחים על פי המתכון המקורי של הקונדיטורים של הקיסר. לי היה ברור שלא משנה באיזה אטרקציות... Continue Reading →
ראש השנה מתקרב בצעדי ענק, והשנה החלטנו לפרוץ את גבולותיו הסטנדרטיים ולהפליג אל מחוזות טרופיים קסומים. מי זה ״החלטנו״? אתם שואלים - ובכן, לכבוד החג הוזמנתי על ידי נילי ואורטל המקסימות מ- Craft&dreams להשתתף בהפקה של שולחן טרופי לראש השנה. את אורטל ונילי, אגב, הכרתי קודם אך ורק באופן וירטואלי, ואני כל כך שמחה שהוצאנו את... Continue Reading →
גמדים אישמיש - זה היה המאכל האהוב של אחייניתי המתוקה כשהיתה בת שנה (עכשיו היא באמצע שנות ה- 20 לחייה, חורכת את ספסלי בית הספר לרפואה, אבל את האישמיש אני זוכרת). לא פלא שהוא אהוב על ילדים, האישמיש הזה (שלא לומר משמש), אחת היצירות הטעימות של הטבע. חבל שעונתו קצרצרה, הוא מופיע על המדפים ונעלם... Continue Reading →
חלפה לה חצי שנה מאז השתתפתי בסדנה של ז׳אק ג׳נה. חצי שנה חיכיתי בסבלנות רבה. למה אתם שואלים? לעונת הליצ׳י כמובן. זכורה לי היטב הפעם הראשונה בה טעמתי ליצ׳י טרי. באחת המשמרות שלי כחיילת, הגיע מילואימניק מקיבוץ בצפון עם ארגז של פרי כמותו לא ראיתי מעולם. הליצ׳י היחיד שהכרתי עד אז היה זה שיצא מקופסת... Continue Reading →
על אהבתי הגדולה לגויאבות הכרזתי כאן, בפוסט הראשון שפירסמתי בבלוג שלי, ניחוח לישה. מדי שנה עם בוא חגי תשרי, אני מתחילה לחפש את הגויאבות הוורודות האהובות עליי במיוחד, והקשות יותר להשגה. בתחילה, הגיע לידי משלוח של גויאבות צהובות וסטנדרטיות, שמחתי בחלקי והחלטתי שבניגוד לשנים קודמות בהן הכנתי מהן מליות לעוגות, השנה אשמר אותן בצורה מגניבה/מתוחכמת/מיוחדת... Continue Reading →
תות עץ - אחד הפירות האהובים עלי במיוחד. בתכל'ס זה פרי היער היחיד שגדל בר פה בארץ. הוא בחינם, זמין למדי (יש מלא עצים, מי שבאמת חסיד של הפרי, מוצא לו עץ), כל עץ מניב שפע של פירות, ויש מספר זנים. יש כמובן את הלבנים שהם המתוקים ביותר, אבל צבעם פחות מושך את העין, יש... Continue Reading →
על אהבתי לגרנולה אני מכריזה בראש חוצות. יעידו על כך שני המתכונים שפירסמתי פה בעבר - "גרנולה אהובתי" ו "הכל כלול - קעריות גרנולה אישיות במילוי יוגורט ופירות". יש שיגידו: "מה כבר אפשר לחדש בגרנולה", ואני אענה מיד: "אפשר גם אפשר, ולא רק לחדש אלא גם להפתיע ולשמח. במיוחד כשמדובר בגרנולה שהומצאה ומוגשת במסעדה המכוכבת... Continue Reading →
היום אני שמחה לשתף אתכם באחד ממתכוני הדגל של משפחתנו. המתכון הזה "רץ" במשפחה 20 שנה לפחות, בוורסיות כאלו ואחרות, כך שאין לי מושג מהיכן הוא התגלגל לידינו ומי הגה אותו, יש הטוענים שהמתכון הבסיסי הופיע באחד מספרי הבישול הבריאותי, אחרים אומרים שבאחד המדורים של אודטה, בתחילת דרכה בידיעות אחרונות. מכיוון שזה המצב, ותמיד חשוב... Continue Reading →
