חד גדיא בערב שמחת תורה

ברוח חודש המאבק בסרטן השד החל בימים אלו, בחרתי במאפה הזה לציין את תרומתי הצנועה להזדהות עם אלו הנאבקות במחלה.

לבצק (מבוסס על מתכון מהספר של רביבה וסיליה, עם שינויים קלים שלי):

250 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות מאד
500 גר' קמח (רצוי קמח לחלות, שמפחית משמעותית את התכווצות הבצק בזמן הרידוד, אבל כל יחס בין קמח חלות לקמח רגיל עובד מעולה בבצק הזה. אפשר גם להשתמש בקמח רגיל בלבד)
10 גר' שמרים יבשים
20 גר' חלב (אפשר גם 20 מ"ל מדודים בבקבוק של תינוק)
80 גר' סוכר
4 ביצים
1/2 כפית מלח

בקערת מרק מערבבים שמרים + סוכר + חלב עד להמסה מלאה של השמרים. התערובת שמתקבלת מאד סמיכה, מעין משחה, מכיוון שכמות החלב קטנה יחסית לשאר החומרים.

מעבירים את התערובת לקערת מיקסר עם וו לישה, מוסיפים ביצים וקמח. ברגע שמתחיל להיווצר בצק מוסיפים את המלח.
ממשיכים לעבד את הבצק, וכשהוא אחיד מתחילים להוסיף את החמאה הקרה באיטיות, קוביות ספרות בכל פעם.
מעבדים עד להטמעת החמאה ומוסיפים שוב מספר קוביות. כך עד להטמעת כל החמאה בבצק.
לבצק יש נטייה להצמד לוו להלישה, וזה בסדר.

מתקבל בצק רך ומשיי, יש להניח אותו בקערה מקומחת קלות ומכוסה בניילון נצמד ללילה במקרר (אצלי לילה זה 8-10 שעות).מחלקים את הבצק ל- 3 חלקים פחות או יותר שווים (המהדרין מוזמנים לשקול), פותחים כל חלק לעלה דק. אני אוהבת לרדד בצקים על משטח סיליקון. מורחים שכבה נדיבה מהמלית, אם כי יש להיזהר לא להעמיס מלית יתר על המידה, מה שיקשה על החיתוך ועל עיצוב השושנים. משאירים רצועה ללא מלית בפאה הרחוקה, מגלגלים בצורה הדוקה לגליל, מהחלק הקרוב אלינו לכיוון הרצועה הריקה.

חותכים לפרוסות ברוחב של כ- 2.5 ס"מ, ומעמידים על תבנית מרופדת בנייר אפייה. מתפיחים כחצי שעה, מורחים בביצה טרופה עם מעט חלב, ואופים בחום של 180 מעלות עד להשחמה הרצויה.

כאשר המאפים יוצאים מהתנור, מברישים אותם בסירופ סוכר העשוי מחצי כוס סוכר וחצי כוס מים שבושלו עד לסף רתיחה והתקררו לטמפרטורת החדר.

מוס גיואבות מפנק

מערבבים גביע גבינת מסקרפונה עם 8-10 כפיות מחית גויאבות.
ניתן, אם רוצים, גם לקפל קצפת ממיכל אחד של שמנת מתוקה לקבלת תערובת קלילה יותר.
את המוס אפשר להגיש בכוסות או בכל כלי קיבול אחר שמתאים.

אני בחרתי להגיש את המוס בסלסלות קדאיף פריכות במתיקות עדינה.