רגע לפני המימונה זה הזמן המתאים ביותר לפרסם מתכון לריבת חצילונים מבושמת.
מי שמכיר אותי יודע שאני חולה על ריבות מכל מין וסוג (ריבת תות עץ, ריבת גויאבה, ריבת תאנים עם ערק ועוד, רק ריבת חצילונים תמיד הפחידה אותי…לא בגלל הטעם, (בכל מימונה או אירוע עם שולחן מתוקים מרוקאי, זו הריבה הראשונה שאני מחפשת), אלא הפחד מהמרקם של החציל ומהיותו יבש מטבעו.
לפני כמה חודשים, נתקלתי בתמונה של ריבת חצילים שפרסם ידידי המוכשר והתותח, ארז גולקו. הוא גם הפנה אותי לאתר שלו, שם פירסם מתכון לריבת חצילונים. אחרי שקראתי את המתכון וחקרתי את הנושא עוד ועוד, הגעתי למסקנה שאני בהחלט יכולה לסמוך על עצמי ועל הידע שצברתי לאורך השנים, ולהכין את הריבה על פי מתכון שלי.
האתגר הראשון הוא להתגבר על המרירות הטבעית בחציל. לשם כך השתמשתי בטכניקה של טיפול בקליפות הדרים להוצאת המרירות (כפי שעשיתי בעוגת ט״ו בשבט) – בישול ממים קרים להרתחה מספר פעמים.
האתגר השני – התיבול (או הבישום) – נהוג להכין את הריבה עם קינמון, אני רציתי מנעד ניחוחות רחב יותר ובחרתי להשתמש בקינמון, ציפורן, הל, וניל וטרגון שהוא אחד הצמחים המופלאים שיש, בעל ניחוח אניס מיוחד.
הריבה, כמו כל ריבה – ללא גלוטן, טבעונית וכשרה לפסח במקור.
אפשר לגשת לעבודה.
המצרכים:
המתכון מכוייל לקילוגרם אחד של חצילונים, ניתן כמובן להכין מכל כמות ולשנות את כמויות שאר חומרי הגלם בהתאם.
- 1 ק״ג חצילונים, טריים, מבריקים ומוצקים
- 750 גר׳ סוכר
- כפית גדושה קינמון טחון (אפשר להמיר ב- 3-4 מקלות קינמון
- כפית מחית או תמצית וניל מווניל אמיתי (לא ״בטעם״)
- 2 מסמרי ציפורן
- 1/2 כפית הל טחון
- 3-4 גבעולי טרגון (מומלץ לקשור בחוט בישול לאורך הגבעולים, למניעת התפרקות לתוך הריבה)
אופן ההכנה:
שוטפים ומנקים את החצילים. חותכים את קצוות העלים הירוקים ומשאירים רק את החלק שצמוד לקליפת החצילון ואת הגבעול.
מנקבים בכל חציל כמה חורים בעזרת קיסם (למנוע ״פיצוץ״ של החציל בזמן הבישול).
ממלאים סיר גדול במי ברז, מוסיפים את החצילונים ומביאים לרתיחה. שופכים את המים וחוזרים על הפעולה 4 פעמים נוספות (ממים בטמפרטורת החדר, לרתיחה).
מסננים את החצילים.
מנקים את הסיר ומכניסים לתוכו את הסוכר והתבלינים. קושרים את החוט של צרור הטרגון לידית הסיר (עוזר בשליפה מהירה בתום הבישול).
מוסיפים את החצילונים המסוננים, ומשאירים כשעה ״על השיש״ כדי שהחצילונים יגירו נוזלים.
מעבירים לכיריים, מתחילים לבשל על חום נמוך, עד שכל הסוכר נמס והחצילונים צפים בנוזל.
מגבירים את האש לגבוהה ומביאים לרתיחה, מערבבים מדי פעם ומסירים את הקצף.
כשהריבה רותחת, מורידים שוב את הלהבה לחום נמוך ומבשלים תוך ערבוב כל כמה דקות.
מקפידים להפוך את החצילים מדי פעם, כדי שיתבשלו באופן אחיד מכל הכיוונים. מסירים את הקצף שנוצר.
מבשלים כשעה-שעה וחצי עד שהחצילים משנים את צבעם והנוזל סמיך מאד.
מומלץ לערוך לנוזל את ״מבחן ים סוף״. בתחילת הכנת הריבה שמים צלוחית במקפיא. על מנת לבדוק אם הריבה מוכנה, יוצקים כפית ריבה על הצלוחית הקפואה ומחכים כמה שניות. מעבירים את האצבע בריבה, או "קורעים את ים סוף לשניים" לשיטתי. אם הקו שנוצר נסגר מייד, זה סימן שבני ישראל עלולים לטבוע, והריבה זקוקה לבישול נוסף, אם ה"קרע בים סוף" נשאר במקומו, או נסגר לאט לאט, סימן שהריבה מוכנה.
מעבירים לצנצנות מעוקרות.
אפשר להגיש את החצילים עם הנוזל, או את החצילים השלמים בלבד, בקערה.
תרבחו ותסעדו
אל תשכחו להרשם לקבלת מתכונים מהבלוג למייל מיד עם פרסומם!
השאר תגובה