מוס שוקולד קלאסי ואלוהי של רביבה, מנה מופלאה כמו האישה שיצרה אותה. עם המוס הזה בחרתי להנציח את זכרה בבלוג. באופן ממש מקרי, יוצא שהפוסט הזה מתפרסם בדיוק(!) חודש מהיום בו הובאה למנוחות רביבה אפל. מקרי, כי הפוסט הזה ״קודח״ במוחי בערך מהרגע שנודע לי שרביבה נפטרה. קודח וחופר, ובינתיים הזמן חולף ומביא איתו את... Continue Reading →
על דייגו לוזאנו כתבתי בעבר, כשהוזמנתי לסדנת עוגות הראווה הראשונה שלו בארץ. לפני זמן מה הוא חזר שוב, הפעם ביקורו בארץ חולק לשתי כיתות אומן מעשיות - עוגות ראווה ושוקולד. פוסט זה יעסוק בכיתת האומן של עוגות הראווה. לכיתת האומן בנושא שוקולד אקדיש פוסט נפרד. התמזל מזלי ונתבקשתי על ידי מארגנת הסדנאות התותחית מאי אגאי,... Continue Reading →
עוד פוסט קצר עם שוקופץ - השוקולד שקופץ ומקפיץ, במיוחד עכשיו, לפני פורים. מדובר בשוקולד לבן בו משולבות הפתעות קופצות ותוססות - ממתק שמשמח ומקפיץ את הפה. כפי שהכרזתי זה מכבר, השנה פורים אצלנו נחגג בסימן אימוג׳י (שלא לומר פורימוג׳י), ולכן בחרתי לעטר את הממתק בדמויות שהכנתי. את הרעיון והמתכון של השוקופץ מצאתי אצל Ann... Continue Reading →
על נינה טרסובה כבר כתבתי כאן בעבר. אין ספק שהיא אחת הקונדיטוריות הפעילות, הנמרצות והמשפיעות בעולם. היא שגרירה של קקאו בארי, וכאחת המרצות המבוקשות בתחום, היא מעבירה כיתות אומן ברחבי העולם כולו. זהו כבר ביקורה השלישי בארץ, הפעם נחלק השבוע לשתי סדנאות - סדנת עוגות ראווה בשלושת הימים הראשונים וסדנת שוקולד וממתקים ביומיים האחרונים. כשראיתי... Continue Reading →
לאחרונה הוזמנתי על ידי בישולים - בית הספר הגבוה לקולינריה להשתתף באחד מימי כיתת האומן שהעביר מרטין דיאז. מרטין דיאז, המשמש כיד ימינו של פיליפ ברטרנד, מנהל האקדמיה של קקאו בארי, נחשב לאחד השוקולטיירים הצעירים הבולטים בצרפת, ובעצם בעולם כולו. הוא וברטרנד הוציאו סדרה של סרטוני הדרכה מקיפים בנושאים שונים הקשורים לשוקולד, ואני עוקבת אחריהם... Continue Reading →
״שוקולד״ לבן, זה חומר הגלם איתו נאלצתי להתמודד החודש באתגר של פרוייקט ״כחומר ביד הבלוגר״. שוקולד לבן הוא בעצם בכלל לא שוקולד, כי הוא אינו מכיל מוצקי קקאו כמתחייב בהגדרה של שוקולד. לזכותו ייאמר שהוא מכיל חמאת קקאו, ועל כן בכל זאת הוא מתהדר בשם ״שוקולד״. חייבת להודות שאני ממש לא אוהבת שוקולד לבן, למרות... Continue Reading →
זוכרים את החטיף/עוגה/קינוח האולטימטיבי שכיכב בכל בית בסבנטיז, הלוא הוא נקניק השוקולד? כל זה קרה בימים שחוץ מ״טעמי״, ״טוויסט״ ו״שוקולד פרה״ לא היו פה שום חטיפי שוקולד שווים. אלו היו ימים של טרום המצאת ה״פסק זמן״, ״כיף כיף״ וה״קליק״, שלא לדבר על החטיפים השווים מחו״ל, שרק בני מזל מעטים זכו להכיר בניכר - ״טיק טק״,... Continue Reading →
לפני קצת יותר משבועיים, נקבצו ובאו מיטב הממתקאיות, השוקולטייריות והעוסקות במלאכות הסוכר השונות, לביתן 10 בנמל תל אביב. לשמחתי ,גם אני ביניהן, וכל זאת על מנת להשתתף בסדנת ממתקים של Jaques Genin ששמו מבוטא בעברית ז'אק ג'נה, שוקולטייר, קונפיסייר (ממתקאי) ושף קונדיטור מהמובילים בפריז ובעולם כולו. הסדנה התקיימה בבית הספר למקצועות הקולינריה דנון, והתאפשרה הודות לשרון... Continue Reading →
הכל התחיל לפני למעלה משנה וחצי, כששמעתי לראשונה על סאלון השוקולד בפריז. ממש רציתי לבקר בסאלון של 2014 ואיכשהו, לא הסתייע. החלטתי לנסות את מזלי ולהגיע לסאלון של 2015, וככל שבדקתי והעמקתי בנושא, התברר לי שהסאלון הוא בכלל לא הדבר האמיתי. הדבר האמיתי הוא תערוכת Europain לעולם הקונדיטוריה והאפייה הנערכת אחת לשנתיים בחודש פברואר בפאתי... Continue Reading →
לפני כחודשיים, פירסמתי פה את הפוסט שתיאר את הסדנה של סבסטיאן סרוו, בה התארחתי בבית הספר הגבוה לקולינריה, בישולים. באותו הפוסט, ציינתי את העוגה שהיתה המפתיעה והטעימה ביותר בעיניי, עוגת השוקולד בננה, וכבר אז ידעתי שאנסה לשחזר אותה בבית , גם בגירסה ללא גלוטן, ואפרסם כאן את המתכון. מימין - המקור, העוגה של השף סרוו,... Continue Reading →
השבוע הוזמנתי להשתתף בהדגמה שיווקית ב"אסטלה" בית הספר לקונדיטוריה. קונדיטור העל ערן שוורצברד נשכר על ידי חברת ענבי ציון (חברת בת של תנובה), לפתח מתכונים תוך שימוש במוצרי החברה. ענבי ציון החלה לייבא לאחרונה את מוצרי הקונדיטוריה המובחרים של חברת IRCA האיטלקית, בנוסף למוצרים אותם היא מייצרת בארץ. גילוי נאות - לא הכרתי את חברת... Continue Reading →
זה היה אמור להיות פוסט חגיגי במיוחד, צבעוני, מעוטר, פוסט שחוגג את פיסגת הקולינריה הצרפתית במיטבה. לצערי הרב, בן לילה (תרתי משמע), הכל התהפך והפוסט הזה, חגיגי ככל שיהיה, הפך פתאום, באופן מצמרר, לסמל של הזדהות עמוקה עם העם הצרפתי וצערו, בעקבות התקפת הטרור הקשה בפריז. במהלך השבוע שעבר, נערכה ב - בבית הספר הגבוה... Continue Reading →
זה התחיל בכתבה חמודה (שלצערי אינני מצליחה למצוא את הלינק שלה), מתוך מטבח הפיתוח של פייר ארמה. בשולי הכתבה, מגישה לו השפית כדור שוקולד מושלם והוא יוצק עליו רוטב שוקולד רותח שממיס את הכדור. אילו רציתי להשתמש בשפתו הפיוטית של אייל שני, הייתי כותבת שרוטב השוקולד הרותח גורם לכדור "לקרוס את תוך עצמו", אבל אני... Continue Reading →
את החטיף המופלא הזה למדתי להכין לפני שנים רבות בסדנה הרצינית הראשונה שלקחתי בקונדיטוריה מימיי. זו היתה סדנת פטיפורים בת 5 ימים בבית הספר לקולינריה "פיטר קמפ" (לימים שונה שמו ל- ICE - Institute of Culinary Education), בניו יורק. ומה כל כך מופלא בו? ובכן, ראשית הוא וריאציה משובחת לחטיף הבאונטי שהיה אהוב עליי בילדותי.... Continue Reading →
פרגיות* - עוגות שוקולד פרג אישיות מעוצבות ככה זה עם פרג, או שמכורים לו (ולא, לא בגלל שמפיקים אופיום מצמח הפרג, פשוט כי הטעם ממכר), או שלא יכולים לסבול את טעמו, ובוודאי שלא את מרקמו. אני מתה על פרג, כמעט בכל צורה אפשרית - כמלית בטארטים, עוגות שמרים אזני המן וכו', בעוגות בחושות, אני זורה אותו... Continue Reading →
