
אנחנו בעיצומה של העונה הטרופית! אני לא מדברת רק על מזג האויר – 100 אחוזי לחות וחום בלתי נסבל, אלא בעיקר על הפירות.
איזה כיף, מקבץ כזה של פירות משובחים, רבים מהם טרופיים, אפשר למצוא רק בשיא הקיץ: מנגו, פאפיה, פסיפלורה וליים שמביאים לארצנו הקטנטונת ניחוחות מתיאלנד ואפריקה, לצד הפירות הקלאסיים שלנו: אבטיחים, מלונים, ענבים ושזיפים (על זניהם השונים), נקטרינות, סברס ותאנים, כולם בשיאם עכשיו והם גורמים לי אושר רב.
כולם היו בניי, אבל אותי הכי משמח הליים, מכמה סיבות. ראשית, הוא בא לנו בדיוק בזמן, כשהלימונים ישנים את שנת הקיץ שלהם. שנית הניחוח של הליים, אין שני לו, פשוט משגע. אפשר לשלב את הליים בכל כך הרבה מאכלים, מתוקים ומלוחים ואת כולם הוא ישדרג.

החודש הזה חוגגים במנטקה את חודש הפסיפלורה הלוא הוא פרי התשוקה, passion fruit בלעז.
אני זוכרת את המפגש הראשון שלי עם פסיפלורה כאילו היה היום. זה היה בחופש הגדול, עליתי לכיתה ד' ונסעתי לבלות זמן איכות אצל סבתא ממי שלי. ליתר דיוק, לא נסעתי אליה, הביתה, אלא לבית דודתי שנסעה לחול, וסבתא וסבא שלי נודבו לשמור על הבית ולהשגיח על הכלבים. את החנייה הקיף שיח פסיפלורה יחסית חדש, שהניב פירות לראשונה. סבתא שלי לא ידעה את נפשה מאושר – היא לא הפסיקה לזלול את הפירות ולהתלהב מטעמם המשובח. אני טעמתי אבל לא התלהבתי יתר על המידה (כמצופה ממפגש ראשון של ילד עם פסיפלורה).
לצערי, כמו סיפורי אהבה סוערים ומלאי תשוקה רבים, גם סיפור האהבה בין ממי לפסיפלורה נגמר במהירות ובאכזבה גדולה. במשך כל הלילה תקפו אותה כאבי בטן עזים שגרמה לה הזלילה הגדולה.
ברבות הימים למדתי לאהוב (ואפילו מאד) את הפסיפלורה על מרכיביה השונים – החל מצורתה המופלאה, דרך הטעם הנהדר וכלה אפילו בגרעיניה השחורים המתפצחים בפה.
החלטתי לשלב את צמד החמד הזה, את הפסיפלורה והליים (להלן הפסיפליים) בעוגה בחושה פשוטה וקלה להכנה, קלאסית ומנחמת.
על מנת להפוך אותה לקצת יותר חגיגית, אפיתי אותה בתבנית ה"דונטס" במולטי טוסטר שלי.
בגירסתה המקורית (מתכון של אינה גרטן, "הרוזנת היחפה") מכינים את העוגה מלימון, והליים כאמור מקפיץ אותה מעלה מעלה.
לצורך העבודה עם המולטיטוסטר שיניתי את הכמויות של חומרי ההתפחה (אבקת אפייה וסודה לשתייה) על מנת שהבלילה תתפח, תגיע לפלטה העליונה ותשחים גם מלמעלה. צירפתי לינק למתכון המקורי בסוף הפוסט.
העוגה כמובן גם בגירסה ללא גלוטן.
לפני שניגשים לעבודה, אני חייבת לציין את חשיבות מדידת, שקילת והכנת כל החומרים מראש. המקצוענים קוראים לזה "mise en place", ובתרגום מצרפתית- לשים במקום.
בעוגה הזו, זה עיקר העבודה, אחרי השלב הזה הכל "רץ" במהירות.
אז יאללה, אפשר להתחיל…
החומרים
לבלילה:
- 225 גר' חמאה (אפשר גם מחמאה, אבל העוגה חלבית בכל מקרה)
- 2 כוסות סוכר
- 1/4 כוס מיץ ליים
- קליפה מגוררת מ – 3 ליים גדולים
- 4 ביצים בגודל L
- 3 כוסות קמח, לעוגה ללא גלוטן, יש להשתמש בקמח תמי כתום
- 3 כפיות אבקת אפייה (במתכון המקורי 1/2 כפית)
- 1 כפית סודה לשתייה (במתכון המקורי 1/2 כפית)
- 1 כפית מלח
- כפית תמצית וניל איכותית
- 3/4 כוס יוגורט עיזים (במתכון המקורי ריוויון)
לסירופ:
- 1/2 כוס סוכר
- 1/2 כוס מיץ ליים
- תוכן של 3 פסיפלורות גדולות ומסוננות (למי שאוהב את הצורה והמרקם של הגרעינים, כמוני, אין צורך לסנן)
לזיגוג:
- חבילה קטנה של אבקת סוכר
- מעט מהסירופ (כמות שתספיק להפוך את אבקת הסוכר לזיגוג, אבל לא נוזלי מדי)
אופן ההכנה:

הבלילה:
אם אופים את העוגה בתנור, מחממים אותו ל- 170 מעלות.
מערבבים בקערה את הקמח, אבקת האפייה, הסודה לשתייה והמלח.
בקערת המיקסר בעזרת וו גיטרה טורפים את החמאה ו- 2 כוסות הסוכר עד לקבלת קרם אחיד ואוורירי.
מוסיפים את קליפת ומיץ הליים, ואת תמצית הוניל, ממשיכים לערבל עד להטמעה בבלילה. אם יש צורך, "מנקים" את שולי הקערה עם לקקן.
מוסיפים את הביצים, בכל פעם ביצה אחת, עד שהיא נטמעת לחלוטין בבלילה.
בשלב הזה ניתן לשמן ולהתחיל לחמם את מכשיר המולטי, במידה ואופים בו.
מוסיפים 1/3 מתערובת הקמח, (אני אוהבת לערבב תחילה עם הלקקן, כדי לא לקבל "ענן" קמח במטבח, אבל לא חייבים), מערבלים עד להטמעה. אם משתמשים בקמח חיטה רגיל, לא לערבל יתר על המידה, רק עד שהקמח נטמע בבלילה ולא יותר.
מוסיפים 1/2 מתערובת היוגורט/ריוויון, מטמיעים. חוזרים על הפעולה עם הקמח והריוויון, מסיימים בקמח.
אופים בשתי תבניות אינגליש קייק חד פעמיות משומנות היטב כ- 45 דקות, עד שהעוגות שחומות ויפות.
במכשיר המולטי, השתמשתי בפלטת ה"דונטס". אפשר כמובן גם להשתמש בפלטת הקאפקייק (עם או ללא מנג'טים) או להכין מהבלילה קייק פופס.

הסירופ:
כשהבלילה נאפית בתנור או במולטי מכינים את הסירופ. מחממים את כל המצרכים בסיר קטן על אש נמוכה, עד להמסת הסוכר, אין צורך להביא לרתיחה. יש לתת לסירופ להתקרר מעט לפני ששופכים אותו על העוגה.
כשהעוגות יוצאות מהתנור, נותנים להן להתקרר כחמש דקות ושופכים עליהן סירופ.
אם מכינים דונטס, נותנים להם להתקרר קלות על רשת, וטובלים את הצד השחום יותר בסירופ. זה יהיה הצד העליון של הדונטס.
חשוב להשאיר כמה כפיות של סירופ להכנת הזיגוג.
אחרי מספר נסיונות, הגעתי למסקנה שהסירופ (וגם הזיגוג), נותנים לעוגה ארומת פסיפלורה מספיק חזקה, ואין צורך להכניס פסיפלורה לבלילה עצמה.
הזיגוג:
אחרי שהעוגות התקררו מכינים את הזיגוג. צריך לעבוד איתו מייד, אחרת הוא יתייבש ויתקשה, ולא ניתן יהיה לזלף אותו על העוגה.
מוסיפים לאבקת הסוכר כמה טיפות נוזל בכל פעם, עד לקבלת זיגוג נוזלי, אבל לא נוזלי מידי. בלינק המצורף תוכלו לראות איך מכינים זיגוג במרקם מושלם.
מזלפים את הזיגוג עם כפית או בעזרת שקית זילוף עם פתח קטן מאד, וטורפים את העונג הזה.
איך אמרה לי אחת הנסייניות – "סגרת לי את הפינה של הקפה בבוקר עם הספינג' המעולה הזה"…

לינקים:
כאן תוכלו לראות את המתכון המקורי לעוגה
בסרטון הזה של מרתה סטיוארט, יש הדגמה להכנה נכונה של זיגוג, החל מדקה 5:10
רוצים לדעת איזה עוד דברים מגניבים ומשובחים עשו הקולגות שלי עם פסיפלורה? לחצו כאן
ראשית, תודה על המתכון. שאלה לגבי אבקת האפיה, הכמות היא 3 כפיות או כפית אחת?
במולטי טוסטר – 3 כפיות, בתנור – כפית אחת.