כילדה, בפעמים הנדירות שהזדמנה לידי חבילת מרשמלו, דבר ראשון שלפתי לי מהשקית ״מרשמלו תות״, ובכל פעם , מה רבה היתה האכזבה מהטעם. הוא אפילו לא היה בטעם של סוכריות תות אחרות, הוא היה בדיוק באותו הטעם של אחיו הלבן.
ברבות הימים זנחתי את הממתק הזה לחלוטין. שוקולד, טורטית, מוצארט, באונטי ובאצ׳י קסמו לי הרבה יותר.
המצב הזה נמשך עד שכאדם בוגר טעמתי לראשונה בפריז מרשמלו מפרי אמיתי, גימוב (Guimauves). התאהבתי במיידי. יש משהו כובש בטעם של הפרי בשילוב במרקם הספוגי והאווירי הזה.
כבר פירסמתי כמה מתכוני מרשמלו, הפעם ניצלתי את שלהי עונת התות שהיה השנה מתוק ועשיר בטעמו באופן מיוחד (אולי בגלל החורף הגשום, אולי בגלל שבימי קורונה הכל פתאום מרגיש לנו יותר טעים ואולי כי קניתי אותו בשדה התותים עצמו והכנתי את המרשמלו כמה שעות לאחר שהתותים נקטפו). התקבל מרשמלו וורוד וחתיך במיוחד. לזה אני קוראת #צבעמןהטבע.
אם טרם טעמתם מרשמלו שהוכן בעבודת יד, זה בדיוק הזמן לפנק את עצמכם ואת הקרובים אליכם.
המתכון הזה מתאים בהחלט להכנת מרשמלוקו – המרשמלו שפורח בשוקו, רק במקום שוקו, רצוי לשים אותו בכוס חלב חם. ההרפתקנים ממש מוזמנים לנסות להפריח את השממה בכוס משקה חלב בטעם בננה.
ללא גלוטן – בעקרון המרשמלו לא מכיל גלוטן, הבעייה היחידה היא עם הסוכר האינוורטי, שבדרך כלל נארז אצל היבואנים ובחנויות בסביבה שאיננה סטרילית. ניתן להמיר אותו בדבש, רק קחו בחשבון שיש לכך השפעה על הטעם.
אפשר לגשת לעבודה.
המצרכים:
- 180 גר׳ סוכר
- 60 גר׳ מחית תות (מפרי טרי או קפוא)
- 58 גר׳ סוכר אינוורטי (1)
- 14 גר׳ אבקת ג׳לטין
- 27 גר׳ מים
- 82 גר׳ סוכר אינוורטי (2)
- 2 גר׳ חומצה סיטרית המורכבת מגרם אחד של מלח לימון וגרם אחד של מים
- כוס אבקת סוכר מנופה
- כוס קורנפלור
אופן ההכנה:
מכינים ״תערובת האיבוק״ על ידי ערבוב הקורנפלור ואבקת הסוכר.
מכינים את סביבת העבודה – מכינים שקית זילוף עם צנתר (חלק או משונן), מניחים אותה בכלי גבוה כך שניתן להעביר אליה את המסה בצורה מהירה, מכינים משמנים ומאבקים את המשטח עליו יזולף המרשמלו (משטח סיליקון או תבנית מרופדת בנייר אפייה), משמנים קלף ומרית.
שוקלים ומודדים את כל החומרים.
מכינים מסת הג׳לטין (לא מסה בכמויות סטנדרטיות, אלא כזו המתאימה למרשמלו) – מערבבים את הג׳לטין והמים עד להמסה מלאה של הג׳לטין ומחכים כחצי שעה על מנת שהג׳לטין יתגבש.
מכינים חומצה סיטרית – ממיסים גרם אחד של מלח לימון בגרם מים רותחים.
בסיר קטן שמים את מחית הפרי, הסוכר והסוכר האינוורטי (1).
בקערת המיקסר שמים את מסת הג׳לטין המגובשת וסוכר אינוורטי (2).
מחממים את מחית הפרי והסוכרים לסירופ בטמפ׳ של 110 מעלות.
יוצקים על הג׳לטין והסוכר האינוורטי שבקערת המיקסר. טורפים היטב עם מטרפה ידנית בשלב ראשון, לוודא שלא נשאר ג׳לטין דבוק לתחתית הקערה. כשהתערובת אחידה לגמרי, מעבירים למיקסר המצוייד במקצף ומקציפים עד שהמסה מתקררת (בודקים על יד הנחת הידיים על החלק החיצוני של הקערה) ומתקבלת קציפה בהירה שנפחה בערך פי 3 מנפח המסה ההתחלתית.
ב- 10 השניות האחרונות של ההקצפה מוסיפים את החומצה הסיטרית.
מעבירים במהירות לשקית זילוף בעזרת קלף ומרית משומנים ומזלפים מרשמלו על המשטח המשומן והמאובק.
ניתן לזלף בכל צורה שרוצים – פסים משוננים, נשיקות משוננות, ״קרמבו״ וכו׳.
משאירים את המרשמלו לייבוש והתייצבות באויר הפתוח כמה שעות (מינימום 4, מקסימום 10).
מעבירים את המרשמלו (בעזרת ידיים מאובקות או משומנות) לקופסא עם תערובת האיבוק ומצפים את המרשמלו היטב מכל הכיוונים.
מסירים את עודפי האיבוק על ידי הקפצה במסננת.
שומרים בקופסה אטומה בטמפרטורת החדר. המרשמלו נשמר היטב מספר ימים ( בד״כ מחוסל באופן מיידי)…
מגישים וקוצרים מחמאות.
מוזמנים להציץ ולעקוב אחרי באינסטגרם, טעים ונעים שם, גם בסטורי! במידה ותעלו סטורי עם תיוג של ניחוח לישה, מבטיחה לתייג בחזרה.
השאר תגובה