החיים הטובים – גרנולה עטורת 3 כוכבים, עם או בלי גלוטן

על אהבתי לגרנולה אני מכריזה בראש חוצות. יעידו על כך שני המתכונים שפירסמתי פה בעבר – "גרנולה אהובתי" ו "הכל כלול – קעריות גרנולה אישיות במילוי יוגורט ופירות".
יש שיגידו: "מה כבר אפשר לחדש בגרנולה", ואני אענה מיד: "אפשר גם אפשר, ולא רק לחדש אלא גם להפתיע ולשמח. במיוחד כשמדובר בגרנולה שהומצאה ומוגשת במסעדה המכוכבת בלא פחות משלושה כוכבי מישליין".
מעשה שהיה כך היה:
חבר שחזר משהות ממושכת בניו יורק, יקיר הבלוג (בקריאה ובשיתוף, לא בהכנה), הפציר בי להכין לו גרנולה שטעם במסעדת Eleven Madison Park, מסעדה שזכתה לדירוג המכובד ביותר בסולם מישליין – 3 כוכבים.
בתום הארוחה, מקבל כל סועד צנצנת קטנה עם גרנולה, לארוחת הבוקר של הבוקר למחרת, רק בשביל להאריך את העונג מהמסעדה עוד קצת. רעיון מהמם ומקסים בעייני, לצייד את הסועדים במתנה ביציאה.
גרנולה? 3 כוכבים? ואני כבר חשבתי שהצלחתי לפצח את סוד הקיום של גרנולה מזמן, לאורך השנים בהן אני מכינה ומשכללת את המתכון.
ובכן, זה אתגר שחייבים להיעתר לו. קיבלתי את המתכון, שהתפרסם בניו-יורק טיימס והבטחתי לו שבפעם הבאה שיגיע אכין לו, אחרי שאצטייד בכל המרכיבים הייחודיים.
מה אומר ומה אגיד? אכן יצירת מופת קולינרית. מרגישים שהמתכון תוכנן בקפידה על ידי אומן שמבין בשילוב מושלם של טעמים ומרקמים.
מדובר בגרנולה עדינה ביותר, עם מספר מרכיבים מאד מצומצם – שיבולת שועל, קוקוס ("שלנו", כלומר שבבי קוקוס זעירים, מיובשים ולא ממותקים, בניגוד לקוקוס ה"אמריקאי" הסטנדרטי, כלומר סרטי קוקוס ממותק ולח. את "שלנו" קונים שם בחנויות מתמחות, ומשתמשים בו רק קונדיטורים), פיסטוקים קלופים לא קלויים, גרעיני דלעת ודובדבנים מיובשים. ה"רוטב" מורכב מסוכר (המון סוכר, הגרנולה מתוקה להחריד, אבל מסתבר שזה סוד הקסם שלה. ניסיתי באחת הפעמים להפחית את כמות הסוכר, וכל קיסמה של הגרנולה נמוג באחת. היא עדיין טעימה אבל רחוקה אלפי מונים מטעמה עפ"י המתכון המקורי), סירופ מייפל, שמן זית עדין (כן, מסתבר שהיא גם בריאה אם נתעלם לרגע מכמויות הסוכר) ומלח, המון מלח. במתכון המקורי רשום כף מלח, אני לא העזתי להוסיף כף מלח, הסתפקתי בכפית אחת, שעל פניו נראית הרבה אבל זה גבול מליחות נפלא ומדוייק לטעמי. מדובר בגרנולה לא זולה, הפיסטוקים, הדובדבנים והמייפל רחוקים מלהיות מוצרי יסוד בסיסיים, אבל המחיר שווה את התוצאה.
רק כדי לסבר את האוזן, ארוחת טעימות במסעדה עולה "רק" 225$ לסועד. אז מה הם כמה עשרות שקלים למעדן שיגרום לכם להרגיש כמו במסעדת 3 כוכבי מישליין בניו-יורק?

כל הסיפור קרה ממש בסמיכות מפתיעה להכרזה של מנטקה על חומר הגלם החודשי לחודש מאי – שיבולת שועל. מייד ידעתי מה יהיה המתכון שלי הפעם.

גירסה ללא גלוטן וכשרה לפסח

ולגבי חברי מאותגרי הגלוטן, חשבתם שאשאיר אתכם רעבים החודש? ככה אתם מכירים אותי?
תחילה אסביר מה הבעייתיות בשיבולת שועל לחולי צליאק ורגישים לגלוטן. ראשית, מרבית שדות שיבולת השועל נמצאים בצמידות לשדות חיטה וישנה סכנה שגרגירי חיטה יתערבבו בשיבולת השועל ויזהמו אותה בגלוטן. מסיבה זו, התחילו לגדל שדות של שיבולת שועל שאינם סמוכים לשדות חיטה, וזוהי שיבולת שועל ללא גלוטן.
(משפט שכבר איננו רלוונטי, משאירה אותו רק בשביל הזכרון ההסטורי – ״קשה מאד להשיג אותה בארץ והיא מאד יקרה. אנחנו הזמנו לאחרונה מאתר אמריקאי שנקרא Vita Cost״).
בעייה נוספת עם שיבולת השועל לרגישים לגלוטן היא שהיא מכילה חלבון הדומה לגלוטן שבחיטה וחלק מחולי הצליאק רגישים גם אליו. כל מקרה לגופו ומומלץ לכל אחד ואחת להתייעץ עם הרופא שלו/ה לגבי צריכת שיבולת שועל.

עבורכם, שיניתי מעט את המתכון (מקווה שהשף המכובד של המסעדה לא יגלה ויחטוף עלי קריזה). המרתי את שיבולת השועל בפצפוצי אורז ללא גלוטן ויצא טעים כמו המקור. אני בעצמי לא מאמינה כמה שזה טעים, גם אחרי שחיסלתי צנצנת שלמה.

ומשפט אחרון לפני שניגשים לעבודה, המון נאמר ונכתב על הסגולות המבריאותיות המופלאות של שיבולת שועל. אם זה מעניין אתכם, בסוף הפוסט צירפתי כתבה מ-ynet שמפרטת הכל.

קשה להאמין עד כמה ההכנה פשוטה, הכלים הדרושים – קערה, סיר קטן, תבנית, כוס מדידה (רצוי כזו שמסומנות בה גם כמויות של 1/2 ו- 1/3 כוס), וכף. מתחילים…

מצרכים:

• • 2 ו-  3/4 כוסות שיבולת שועל (לגירסה ללא גלוטן וכשרה לפסח – 3 כוסות פצפוצי אורז, רצוי ללא תוספת סוכר ומלח, יש מספיק בתערובת)

• • כוס פיסטוקים קלופים לא קלויים

• • כוס שבבי קוקוס רגילים

• • 1/3 כוס גרעיני דלעת קלופים לא קלויים

• • כפית מלח (במתכון המקורי יש כף מלח, למי שמעז לנסות)

• • 1/2 כוס סוכר דמררה

• • 1/3 כוס סירופ מייפל אמיתי ומשובח
  • 1/3 כוס שמן זית כתית עדין

• • 3/4 כוס דובדבנים מיובשים

אופן ההכנה:

מחממים תנור ל 150 מעלות.
בקערה גדולה מערבבים היטב שיבולת שועל או פצפוצי אורז, פיסטוקים, קוקוס וגרעיני דלעת.
בסיר קטן מערבבים סוכר, מלח, סירופ מייפל ושמן זית. מחממים על אש קטנה. עפ"י המתכון המקורי צריך לערבב עד שהסוכר יימס, אבל זה לא קורה, התמיסה רוויה מדי והסוכר לא נמס לחלוטין. לכן מחממים רק עד שהסוכר מפסיק להיות גרגירי. לא מביאים את התערובת לרתיחה.
יוצקים את התערובת הרטובה על תערובת ה"יבשים" בקערה ומערבבים היטב, עד שכל חלקיק בתערובת רטוב. אם מכינים את גירסת פצפוצי האורז יש לערבב היטב, אבל בעדינות, על מנת לא לרסק אותם.
משטחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה ומכניסים לתנור.
הסוד של כל גרנולה הוא בערבוב. בכל כמה דקות מוציאים את הגרנולה מהתנור ומערבבים היטב. הגרנולה מוכנה כשהתערובת יבשה ושחומה.
מוציאים מהתנור, מקררים מעט ומוסיפים את הדובדבנים.
כולם מוזמנים להסתער ולחוש לרגע את ניחוחות החיים הטובים היישר מניו יורק.

לינקים:

כאן תוכלו לראות את המתכון המקורי, כפי שהתפרסם בניו-יורק טיימס

כאן תוכלו לראות מה הכינו הקולגות שלי מ"כחומר ביד הבלוגר" משיבולת שועל

הכתבה מ Ynet, שתספר לכם על נפלאות שיבולת השועל